למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?
תוכן עניינים
מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב
אחד המנהגים המוכרים ביותר של חג השבועות, הוא אכילת מאכלי חלב. טעמים רבים נאמרו למנהג זה, ובמאמר זה נפרט את הטעמים השונים, את מקורותיהם ואת פרטיהם.
התורה נמשלה לחלב
חג השבועות הוא חג מתן תורה. ביום זה, בשנת ב'תמח (1,312 שנים לפני הספירה) אירע מעמד הר סיני, בו ירד ה' על ההר בקולות וברקים, ונתן את התורה לעם ישראל. כאשר הפסוק מפרט את מעלות התורה, הוא מתאר את חביבות התורה במילים (שיר השירים ד, יא) "דבש וחלב תחת לשונך". היות ומעלת התורה מתוארת כמו חלב תחת הלשון, לכן נהגו לאכול בחג מתן תורה מאכלי חלב.
טעם נוסף לאכילת מאכלי חלב
טעם נוסף נאמר על אכילת מאכלי גבינה, ולשם הבנתו נביא סיפור קצר על קבלת התורה מתוך המדרש (בראשית רבה צט, א): כאשר ביקש ה' לתת את התורה לעם ישראל, החלו הרים שונים מכל האיזור להתווכח ביניהם על איזה מהם תינתן התורה. הר כרמל, הר תבור ועוד – כולם רבו ביניהם מי יזכה שעליו יתן ה' את התורה לעמו. ה' אמר להם שלעומת הר סיני – כל שאר ההרים הם בעלי מום. על כל ההרים האלו עבדו עבודה זרה, ולכן התורה לא יכולה להינתן עליהם, אלא רק על הר סיני. דברי ה' להרים רמוזים בפסוק (תהילים פח, יז) "למה תרצדון הרים גבנונים", ולזכר הדבר המנהג הוא לאכול מאכלי חלב וגבינה. זהו אחד ההסברים לאכילת מאכלים בהם המילוי הוא העיקר. פורים הוא מצד אחד חג שאנחנו שמחים על נס ההצלה של עם ישראל, ומצד שני הוא מתנהל כמעט כמו יום רגיל. מסיבה זו, נוהגים ביום זה לאכול מאכלים ממולאים, שממחישים את המעמד של חג הפורים – המאכל העיקרי זהו הבשר שמסמל את חשיבות היום, אך הוא עטוף בתוך מאכל פשוט יותר.
מאכלי חלב לאחר קבלת התורה
הסבר אחר למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות, הוא קבלת התורה עצמה. בעת קבלת התורה, קיבל עם ישראל את הלכות וכללי הכשרות, ובמילא לא הייתה לו האפשרות לאכול בשר ביום זה. היהודים עדיין לא הכירו את הלכות השחיטה והכשרת הבשר לאכילה, ועל כן באותו היום הם אכלו מאכלי חלב בלבד.
לטעם זה ישנו הסבר נוסף: לאחר שעם ישראל קיבל את התורה והלכות הכשרות חלו עליו, התברר לפתע שכלי הבישול והאכילה שלהם אינם כשרים. עד עכשיו הם בישלו ואכלו איתם מאכלים, שמעכשיו ואילך הם אינם כשרים עוד. מסיבה זו לא יכלו בני ישראל לבשל לעצמם אוכל באותו יום, ואכלו חלב וגבינה, שאותם ניתן לאכול גם ללא בישול. לזכר הנהגה זו של עם ישראל בעת קבלת התורה, אנו נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.
הנס של חג הפורים מסתתר
אכן, בסיפור חג הפורים לא ניכרת בגילוי השגחתו של אלוקים על בניו – עם ישראל. בהתרחשויות של חג החנוכה, לשם השוואה, אין מקום להתבלבל. כאשר מעטים וחלשים מנצחים רבים וחזקים ופך השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד דולק במשך שמונה ימים – כולם מכירים בכך שזהו נס גלוי ומהללים את שם אלוקים. אך במאורעות של חג הפורים, התהליך נראה מאד טבעי, ולכאורה נראה שהכל פועל כמו בכל סיפור פוליטי רגיל… לא רואים כאן את יד ההשגחה של ה' בצורה ברורה. וכאן נשאלת השאלה מדוע? למה הנס נעשה בצורה הזו?
ההסבר לכך נעוץ בפסוק אחד מהתורה. חז"ל אומרים שסיפורה של אסתר מרומז בתורה בפסוק (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". הזמן של סיפור המגילה היה זמן של 'הסתר פנים' של אלוקים. אלוקים לא מראה את השגחתו בצורה גלויה, ולכן כל הנס מלובש בדרכים הטבעיות של העולם. מי שרוצה להסתכל על נס ההצלה, ולא לראות את ההשגחה האלוקית שמובילה את הסיפור צעד אחר צעד – הרשות בידו. כל מהותו של החג הוא הסתרת הפנים והעלמת הנס.
אך כל זאת רק למראית עין. לאמיתו של דבר, אם ניקח כל חלק מסיפור החג, נגלה את יד ההשגחה בכל מהלך. למה דווקא אסתר נבחרה למלכה? איך מרדכי הצליח לשמוע ולהבין את המזימה החשאית של בתגן ותרש שרצו להתנקש באחשורוש? למה המן רצה להתנקם דווקא במרדכי, וכך עורר את רוגזו של המלך? איך אסתר הצליחה להסתיר את מוצאה היהודי, כך שהמן לא דאג להיפטר ממנה בטרם הוא מנסה להשמיד את כל היהודים? מי שנכנס לעומק האירועים, ורוצה לראות קצת מעבר לראיה השטחית – מיד רואה את יד ה' המכוונת ומנווטת.
מסיבה זו, רבים ממאכלי החג הינם מאכלים ממולאים. עיקר המאכל הוא המילוי, אך הוא מכוסה עם שכבה של מאכל אחר, שמעלים ומסתיר אותו. המאכלים באים ללמד אותנו שרק מי שישקיע לגלות מה מסתתר מתחת למעטה הכיסוי, יגלה את התוכן האמיתי.
טעמים נוספים למנהג
במהלך הדורות נוספות עוד ועוד טעמים למנהג זה, ונביא כאן כמה מהם:
• כאשר התורה מדברת על קורבנות חג השבועות, הפסוק אומר "והקרבתם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם". המילים "חדשה לה' בשבועותיכם" – הם ראשי תיבות חל"ב.
• בסיום עשייה של מצווה, יש לערוך סעודה. במהלך הימים שקדמו לחג שבועות, ימי ספירת העומר, קיימנו מצווה חשובה מאוד – מצוות ספירת העומר. חג השבועות הוא היום הראשון לאחר שסיימנו את המצווה, ויש צורך לערוך בו סעודה. הבעיה היא שאם נעשה סעודה בשרית, היא תראה כסעודה של החג עצמו, ולא יהיה ניכר שהסעודה היא מיוחדת – לרגל סיום מצוות ספירת העומר. מסיבה זו עורכים בחג גם ארוחה חלבית.
• בכל שנה (שנת חמה) יש לנו 365 ימים, ובתורה יש לנו 365 'מצוות לא תעשה' – מצוות שאנחנו מוזהרים שלא לעבור עליהם. המצווה המיוחדת ליום ו' סיון – חג השבועות, היא מצוות "לא תבשל גדי בחלב אימו" – הפרדה בין בשר לחלב. הסיבה שהמצווה הזו קשורה דווקא ליום זה, היא מעניינת ביותר: כאשר התורה מצווה אותנו על ההפרדה בין בשר לחלב, היא אומרת לנו קודם לכן באותו פסוק "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך" – מצוות הביכורים. היות ואת הביכורים מתחילים להביא לבית המקדש בחג השבועות, לכן גם המשך הפסוק קשור ליום זה. כדי שנוכל לקיים את מצוות ההפרדה, אנו אוכלים ארוחה חלבית, ומקפידים להפריד בין בשר לחלב.
• הגימטריה של המילה 'חלב' היא 40, וזה רמז לארבעים הימים בהם עלה משה להר סיני וקיבל שם את התורה כולה, לאחר שבמעמד הר סיני שמעו כל העם את עשרת הדברות.
אסתר, נהגו בקהילות רבות לאכול מיני זירעונים, ומסיבה זו המנהג ביהדות גרמניה היה להכין מאפה בצק עם מילוי פרג.
כיס פרג – זה היה שם המאפה, ובגרמנית "מוֹן-טאשה". היות והמאכל הוכן במיוחד לחג הפורים, שמו השתנה בהדרגה ל"המן-טאש" – כיס המן, וברבים "המן-טאשן". שם זה נשאר עד היום ביידיש ובאנגלית.
ייתכן ובגלל שבמקור המאפה היה עשוי מבצק עם חמאה, ועל פי ההלכה יש לעשות צורה מיוחדת למאפים חלביים כדי שלא יתבלבלו ויאכלו אותם בארוחה בשרית, צורת המאפה הייתה משלושת.
כאשר תרגמו את השם לעברית, נתנו לו את השם 'אוזן המן', בשל צורתו המשולשת, המזכירה במעט צורת אוזן.
אז איך מכינים עוגיות גבינה טעימות
כאמור, למנהג המיוחד יש טעמים רבים, וכעת אנו מגיעים לעוד "טעם" מיוחד – הטעם של עוגת הגבינה, אותה נכין יחד עם הילדים.
אז איך מכינים אותה? קדימה לעבודה!
המצרכים להכנת עוגיות גבינה טעימות
- 1 ק"ג קמח
- 200 גרם חמאה או מרגרינה
- 1 כוס שמן
- 1 שקית סוכר וניל
- 1 שקית אבקת אפיה
- 1 כוס מיץ תפוזים (או מים)
- 1 כוס סוכר
אופן ההכנה
לנפות את הקמח בנפת משי.
ללוש היטב את כל החומרים עד לקבלת עיסה חלקה.
לרדד את הבצק עד לעובי של כחצי אצבע.
לחתוך את הבצק לריבוע.
למלא במילית גבינה או שוקלד,
לקפל את ארבעת פינות הריבוע לאמצע הבצק
להכניס לתנור. (לאפות בחום של 180 מעלות ללא טורבו, עד להשחמה קלה מלמעלה ומלמטה)
המצרכים להכנת המלית לעוגיות הגבינה
- 1/2 ק"ג גבינה
- 2 שקיות סוכר וניל
- 3 כפות פודינג וניל
מערבבים את כל המצרכים יחד עד לקבלת בלילה אחידה וטעימה
ומה בסוף?
את עוגיות הגבינה שהכנו נוכל לצרף לשולחן החג ולאכול בהנאה!! לבריאות!