את השופר, ובמיוחד את קולו של השופר, כולנו מכירים. אבל איך מכינים שופר?
קרניים של אלו בעלי חיים אפשר לקחת ולעשות מהם שופר? מדוע יש צורך בכשרות על שופר? על כך ועוד – במאמר שלפנינו
מהו שופר?
שופר הוא למעשה קרן חלולה של בעל חיים, שניתן לנשוף לתוכה אויר וממנה יצא קול. פירוש המילה 'שופר' הוא מלשון 'שפופרת' – דבר מה חלול.
קולו של השופר הוא חזק ורועם, ובימי קדם הוא שימש למגוון שימושים לדוגמה:
- להכריז על יציאה לקרב.
- לבשר על הכתרת מלך חדש.
- להודיע הודעות חשובות.
- ולמעשה בכל פעם שהיו צריכים שאנשים ישימו לב לדבר מסוים – היו תוקעים בשופר.
כאשר אנו שומעים את קולו של השופר בימי הרחמים והסליחות, אנו נזכרים בשמו – שופר. המילה שופר מזכירה לנו את המילה 'שיפור'. קולו תרועת השופר מזכיר לנו לשפר את המעשים לפני ראש השנה – יום הדין, ולהיות מוכנים לעמוד לפני ה' ביום הקדוש כשמעשינו מתוקנים ומשופרים.
ממה מכינים את השופר
לא מכל קרן של כל בעל חיים ניתן ליצור את השופר. בשופר אנו מקיימים את מצוות התקיעה בראש השנה, ואת המצוות צריכים לקיים רק עם סוגי דברים שניתן גם לאכול אותם והם כשרים. מסיבה זו, לא נוכל ליצור שופר מקרן של קרנף וכדומה, שכן הקרנף הוא בעל חיים לא כשר.
גם בקרב בעלי החיים הכשרים, לא ניתן ליצור שופר מכל קרן. כאמור, המילה שופר היא מלשון 'שפופרת', ולכן את השופר נוכל להכין רק מקרן שהוא חלולה מטבעה. לרוב בעלי הקרניים,
הקרן עשויה משני חלקים:
- הקליפה החיצונית,
- העצם הפנימית.
את שני החלקים ניתן להפריד ולשלוף זו מזו, וכך מתקבלת לנו שפופרת טבעית.
אך ישנם בעלי חיים רבים, שהקרן שלהם אינה בנויה כך. דוגמה לכך היא משפחת האיילים. לאייל קרניים גדולות ומסועפות, שנראות למרחק ויש להם צורה מאוד מיוחדת, אך קרניים אלו עשויות עצם אחת שלמה. גם אם ניקח את הקרן הזו (שאגב, נושרת לאייל כל שנה וצומחת מחדש) ונקדח בה תעלה מקצה לקצה ונוכל להשמיע בעזרתה קול בנשיפה – לא יהיה זה שופר כשר.
גם מקרן הפרה (או הפר) לא ניתן ליצור שופר. מספר סיבות לדבר:
סיבה הראשונה היא שהפסוק מכנה את קרני הפר בשם 'קרן' ולא שופר, וכלשון הפסוק "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו". סיבה נוספת היא המבנה המיוחד של קרן הפר. הקליפה החיצונית של קרן זו, עשויה שכבות שכבות של קרטין (החומר שממנו עשויים הקרניים, השערות והציפורניים), אך בניגוד לשאר הקרניים של שאר בעלי החיים בהם השכבות הדוקות מאוד זו לזו ולמעשה הן מהוות עצם אחת עבה, בקרן הפר השכבות הללו נפרדות זו מזו, וניתן ממש להפריד אותן לפרוסות קרן דקיקות.
כאשר אדם תוקע בקרן כזו, הוא למעשה לא תוקע בקרן אחת, אלא במספר קרניים התחובות זו בתוך זו. היות והתורה הורתה לנו לתקוע בשופר, ולא בכמה שופרות בו זמנית, קרן זו פסולה לתקיעה.
הסיבה השלישית היא רוחנית יותר. הפר הצעיר הוא העגל, ותקיעה בקרן הפר תזכיר לה' את חטא העגל. בראש השנה אנו רוצים להזכיר ולהרבות בזכויות, ולכן אין מקום לתקוע בקרן שתזכיר את חטאי עם ישראל.
אז בתכל'ס איך מכינים שופר?
כפי שהזכרנו, את השופר ניתן ליצור מכל קרן חלולה של בעל חיים כשר, אך הטוב ביותר הוא קרן של כבש זכר בוגר – איל.
איל היה בעל החיים אותו הקריב אברהם לה' לאחר עקידת יצחק, ותקיעה בשופר שעשוי מקרן שלו, תזכיר לה' דברים חיוביים על עם ישראל. אמנם יש צורך בקרן של בעל חיים כשר, אך אין צורך שאותו בעל חיים גם יישחט בשחיטה כשרה לפני שחותכים ממנו את קרנו. ואכן, כמעט כל הקרניים מהן מכינים את השופרות, מגיעים אלינו מארצות מוסלמיות (בעיקר ממרוקו וטורקיה), בהם אוכלים כמות גדולה של כבשים – ומהקרניים שלהם מכינים את השופרות.
ייבוש הקרן
לאחר שבעל החיים כבר אינו חי, חותכים את קרניו ומניחים אותם לייבוש בשמש למשך מספר שבועות. ייבוש זה מקשיח מאוד את העצם הפנימית וממיס את הקרום הדק שמדביק את שני חלקי הקרן זה לזה.
לאחר הייבוש, הקרן הפנימית נשלפת החוצה בקלות, וניתן לעבור לשלב הבא.
יישור הקרן וקידוח חור לנשיפה
קרן האיל אינה קרן ישרה, אלא מעוקמת ומכופפת. גם לעניין זה חשיבות גדולה במצוות תקיעת השופר, שכן כפיפות הקרן מרמזת לנו שעלינו לכופף את ליבנו לפני ה' ולשוב בתשובה. ברם, כפיפות הקרן יוצרת לנו בעיה. הקרן הפנימית אינה ממלאת את כל השפופרת, ולמעשה היא מגיעה רק עד כשני שליש מאורך הקרן החיצונית. לאחר שליפת הקרן הפנימית, יש צורך לקדוח תעלה מהצד הדק של הקרן, ובכך ליצור מעבר של אויר מקצה לקצה. אך כפיפות הקרן לא מאפשרת קדיחה. המקדח קודח בצורה ישרה, וכאשר הקרן מעוקלת – המקדח ייצור חור בדפנות השופר ויפסול אותו.
כדי להתמודד עם הבעיה, ישנם שתי אפשרויות: האחת היא ליישר את השופר. מחממים את השופר באש גלויה, וכאשר הקרן לוהטת, מכניסים אותה למכבש חזק שמיישר את הקצה של הקרן. לאחר הקירור – ניתן לקדוח בשופר בצורה ישרה.
את הליך היישור עושים כמעט בכל השופרות, אך יש בו בעיה גדולה. מלבד שינוי צורתה הטבעית של הקרן, דבר שלפי חלק מהדעות פוסל אותה, יישור זה יוצר גם סדקים רבים בשופר, סדקים שמחלישים את השופר ובמקרים רבים גם פוסלים אותו כליל. למעשה, כעשרים אחוז מהקרניים שמיושרות ונקדחות – נפסלות בתהליך יצור השופר!
האפשרות השנייה היא לנסר את החלק הצר של הקרן מעט יותר, ואז לקדוח בקרן בצורה אלכסונית מעט, כדי להתגבר על עיקול השופר וליצור את התעלה שמאפשרת את מעבר האוויר. שופר כזה אמנם קשה מעט יותר לתקיעה, אך הוא המהודר ביותר, שכן לא נגעו ולא שינו בו את צורת הקרן.
יצירת תיבת תהודה
גם לאחר שיש לנו תעלה מקצה לקצה, לא ניתן עדיין לתקוע בשופר. כדי להשמיע קול בעזרת נשיפת אויר, יש צורך בתיבת תהודה – חלק מעט רחב יותר שמכניס את האויר לתוך התעלה הצרה.
את תיבת התהודה יוצרים בעזרת הרחבת התעלה בקצה השופר – החלק שאותו מצמידים לפה ובו נושפים. אופני ההרחבה רבים ומגוונים, וכל יוצר שופר משתמש בכלים משלו כדי ליצור את אותה תיבת תהודה.
מכיוון שצורת התיבה קובעת במידה רבה את קול השופר, יש צורך במומחיות וניסיון רבים כדי ליצור תיבה טובה ולהתאים אותה לתוקע המיועד.
לאחר סיום ההרחבה, מנקים את השופר מכל שאריות הקדיחות בעזרת לחץ אויר, והשופר מוכן לתקיעה.
ליטוש שיוף וציפוי הקרן
החלק הבא אינו חובה, אך הוא מייפה מאוד את השופר.
היות והשופר עשוי קרן גולמית, ניתן לשייף ממנו את השכבות החיצוניות המלוכלכות, ולחשוף את החלקים הפנימיים של הקרן ואת יופייה הטבעי. השיוף נעשה בעזרת מלטשות ומשייפות מיוחדות, ברמות גימור שונות – כל שופר לפי צורתו ומאפייניו הייחודיים.
לאחר סיום השיוף ניתן להחליק את השופר ולתת לו ברק מיוחד בעזרת מברשות מיוחדות ומשחות שמנקות את האבק הדק ביותר. ונזכה לשמיעת קול שופרו של משיח, שיבוא ויגאל אותנו במהרה בימינו.
סיכום
כאן ראינו את כל התהליך של איך מכינים שופר, מהקרן הגולמית עד להפיכתו לשופר מהודר לתקיעה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף לסדנא לילדים: סדנת איך מכינים שופר. ולקחת אתכם את השופר הביתה.
פעילויות קיץ לילדים רעיונות לקייטנת קיץ
סדנת הכנת שופר עם ילדים מקרן איל
מקור המצווה מצות עשה של תורה, לשמוע תרועת השופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א) ושופר שתוקעין בו . . הוא קרן
סדנת יצירת אקווריום לילדים ודגים לתשליך
יצירת אקווריום לילדים – הדרכה עשירה ומרתקת מהו מנהג התשליך? דרך סדנה ליצירת אקווריום לילדים לתשליך, נכיר את המנהג הקדום שבו אנו אומרים את תפילת
סדנת אפיית עוגת תפוחים ודבש
מדוע טובלים תפוח בדבש ומהו המנהג לבקש אחד מהשני פרוסת עוגת דבש? נכיר את מנהגי עדות ישראל בחגי תשרי המבטאים את ערכי החגים ונכין בעצמנו
סדנת הכרת ארבעת המינים
הדרכה עשירה ומרתקת מהם ארבעת המינים ומה מאפיין כל אחד מהם? נכיר את המינים השונים, את המקור שלהם בתורה ומה הם מסמלים ונמחיש כיצד אוגדים
סדנת בניית סוגי סוכות
הדרכה עשירה ומרתקת מהי סוכה כשרה ומהם החומרים הדרושים לבניית סוכה? נכיר את הסיבות והטעמים לבניית המבנה העראי המכוסה בענפים הקרויים סכך ונבין את משמעותה
סדנת ריבת אתרוגים
מי אוהב ריבת אתרוגים? נכיר את המנהג המסורתי שלא כולם מכירים על הכנת ריבה מתוקה מאתרוגים בימי חג הסוכות ובימים שלאחריו ונכין יחד ריבת אתרוגים
