סדר לימוד לליל ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות
אנו באתר הסדנאות הכנו עבורכם סדר טו בשבט להדפסה ולהורדה אליכם למחשב. שתפו באהבה.
ישנם מנהגים רבים הקשורים ליום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן. החל ממנהג אכילת פירות, עובר דרך סדרי לימוד שונים, ואפילו יש שסידרו ללילה זה "סדר" שלם – דומה בתוכנו לסדר ליל הסדר שבפסח. ברם מהו בעצם יום ט"ו בשבט? וכיצד גובש סדר הלימוד המקובל? על כך ועוד, במאמר שלפניכם. וגם מתנה סדר טו בשבט להורדה מכאן, או סדר טו בשבט להדפסה מלאו את הפרטים במייל ונשלח לכם בשמחה.
ראש השנה לאילן
התואר "ראש השנה לאילן" ליום ט"ו בשבט, אינו חדש.
במשנה במסכת ראש השנה נאמר שישנם ארבעה "ראשי שנים" – התחלות שנתיות לנושאים שונים. חוץ מראש השנה המוכר – ראש השנה שבא' בתשרי, ישנו ראש השנה למלכים (התחלת ספירת השנים להמלכת מלך, שאת מספר שנותיו כותבים כתאריך בשטרות שונים) שחל בא' בניסן, ועוד.
בחודש שבט חל ראש השנה לאילן, כאשר לדעת בית שמאי התאריך הוא בראש חודש שבט, ולדעת בית הלל המועד הוא ביום חמשה עשר לחודש.
המשמעות ההלכתית של תאריך זה, נוגעת לכמעט כל ההלכות הקשורות לפירות העץ. כך למשל יש להבחין בין פירות שגדלו על העץ לפני ט"ו בשבט לבין פירות שגדלו לאחריו, ויש להפריש תרומות ומעשרות מכל קבוצת פירות בנפרד. עוד סדנאות: סדנת סדר טו בשבט לילדים. סדנת פירות העץ. סדנת יצירת פמוטים מעץ לט"ו בשבט, סדנת בית מזוזה מענפי עצים.
לקבלת סדר טו בשבט להדפסה שלחו לנו הודעה וקבלו למייל
ציון יום ט"ו בשבט וחגיגתו
אין בידינו מקור ברור להתחלת ציון יום זה, אך בספרי ההלכה כבר מאות שנים ט"ו בשבט נזכר כיום חגיגי שלא אומרים בו תחנון. לאורך הדורות אף חוברו פיוטים ותפילות מיוחדות ליום זה, מהם מלפני אלף שנים ויותר.
לאחר פרסום תורת הקבלה על ידי האר"י ז"ל ותלמידיו, והתפשטות לימוד תורה נפלאה זו שהיא כמובן חלק מתורתנו הקדושה, תוקן אף סדר לימוד מיוחד לליל ט"ו בשבט, וסדר זה (כפי שפורט בספר 'חמדת הימים' ופורסם בשם 'פרי עץ הדר') מובא לפניכם בחוברת מיוחדת, שניתן להורידה בתחתית העמוד.
סדר לימוד ט"ו בשבט המקובל
סדר לימוד זה, הכולל פרקי לימוד מכל חלקי התורה – תורה, נביאים, כתובים, משניות וזוהר העוסקים באילנות ופירות ובמשמעותם הפנימית, סודר בחוברת זו בצורה מאירת עיניים, כאשר הקטעים מספר הזוהר נוקדו במלואם ונוסף להם תרגום מארמית לעברית, ונוספו כותרות הסבר לפני כל קטע לימוד.
כהקדמה לסדר הלימוד, נכתב בספר חמדת הימים שראוי לערוך שולחן עם שלושים מיני פירות, כאשר עשרה מינים מתוכם יהיו מסוג שנאכלים הם וקליפתם (דוגמת ענבים, תאנים, תפוחים וכו'), עשרה מינים יהיו כאלו שהפרי נאכל אך גרעינו נזרק (דוגמת זיתים, תמרים, דובדבנים וכו'), ועשרה נוספים שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת (דוגמת רימונים, אגוזים, ערמונים וכו').
לפי תורת הקבלה – שלושת המינים הללו, רומזים לשלושת העולמות הרוחניים – בריאה יצירה ועשיה. הפירות שנאכלים כולם שייכים לעולם הבריאה, הרוחני יותר מבין שלושת העולמות, ולכן אין בהם פסולת והפרי כולו יכול לעלות לקדושה; הפירות שרק הגרעין שבהם לא ראוי לאכילה והוא נזרק, שייכים לעולם היצירה – שהוא נמוך יותר, ולכן הפרי ברובו נאכל, ורק גרעינו לא עולה לקדושה באכילה זו; והפירות שקליפתם נזרקת הם הפירות השייכים לעולם העשיה, שבעולם זה יש לחצוץ בין הפרי הנאכל לבין הסובב אותו, על מנת שהפרי לא יקבל השפעות שליליות מהטומאה הגוברת בעולם זה.
לאחר קטעי הלימוד הנוגעים לפירות באופן כללי, באו קטעי לימוד ספציפיים הנוגעים לסוגים השונים של הפירות, כאשר לכל מין ומין יש קטע לימוד מהתורה הנגלית – משניות ומדרשים שקשורים לפרי, וקטע לימוד הקשור לפרי הלקוח מפנימיות התורה – ספר הזוהר.
אנו תפילה שבזכות לימוד התורה בליל ט"ו בשבט ואכילת הפירות מתוך תורה ותפילה, נזכה לגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד, ונוכל לקיים בפירות העץ גם את מצוות העלאת הביכורים לבית המקדש, במהרה בימינו. וכמובן מצורף לכם סדר טו בשבט להורדה