בקצרה ממש. לאחר שאת המן תלו על עץ גבוה חמישים אמה, היהודים קיבלו רשות להרוג את כל מי שרצה להשמיד אותם, המלחמה בכל העולם הייתה בי"ד אדר, לבקשת המלכה אסתר, בעיר הבירה, שושן המשיכו את המלחמה עוד יום אחד נוסף – ט"ו באדר.
לזכר כך קבעו חכמים שבערים הדומות לשושן שהייתה מוקפת חומה, יחגגו את פורים למחרת – בט"ו באדר.
זוכרים שדיברנו על כך שהמצב בארץ ישראל בתקופת הסיפור של נס פורים – לאחר חורבן בית המקדש הראשון, היה נורא. נסו לתאר לעצמכם, כמה ערים נשארו שלמות כולל החומות שהקיפו את העיר. כנראה שרק בודדות…
החכמים לא רצו להנציח את המצב העלוב הזה, לכן הם קבעו שהתקופה על פיה יקבע האם העיר מוקפת חומה זה לא לפי הזמן של נס פורים, אלא לפי תקופת יהושע בן נון שהכניס את ישראל לארץ ומאז ישראל קיבלה את קדושתה ונהפכה לארץ ישראל המקודשת לעם ישראל.

יש הרבה ערים שבמהלך השנים היו מוקפות חומה, אבל להלכה מה שקובע, זה איזה ערים היו מוקפות חומה בזמנו של יהושע בן נון (לפני למעלה מ3000 שנה).
ובכן, העיר היחידה שברור לנו שהייתה מוקפת חומה מהתקופה ההיא זה עיר הקודש – ירושלים.
יש כמה ערים שכבר במשנה ובגמרא מובאת שהייתה להם מסורת שהם היו מוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון: קצרה הישנה של ציפורי, חקרה של גוש חלב, יודפת הישנה, גמלא, גדוד, חדיד, אונו, ירושלים, לוד, גיא החרשים. אך המסורת של מיקומים אלו לא נשתמרה מספיק.
אם לא הבנתם את כל השמות, לא נורא. זה שמות עתיקים של ערים מפעם…
בנוסף, יש עוד הרבה מאוד ערים. כ-30(!) ערים שיש עליהם ספיקות ודיונים הלכתיים והיסטוריים. לא נמנה פה את כולם, אבל כמה מהם: טבריה, צפת, יפו, באר שבע, בית שאן, חיפה, לוד, בני ברק, בית שמש, בית אל, שילה, חברון, קרית ארבע, אור יהודה ועוד.

יש נקודה מעניינת שלפעמים שוכחים אותה, זה שנקבע בהלכה שהתקופה הקובעת היא תקופתו של יהושע בן נון לא הגבילה את ההלכה רק לארץ ישראל. גם בחוץ לארץ, במידה ויש עיר שתהיה לנו מסורת שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון יקראו שם מגילת אסתר ויקיימו גם את שאר המצוות של פורים (מספק) גם בט"ו באדר.
ואכן יש ערים בחוץ לארץ כמו דמשק, איזמיר וחאלב שיש חוקרים הטוענים ומנסים להוכיח שאכן היו מוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון, ובעיקרון על פיהם יש מקום לכך שיקיימו את מצוות החג בערים אלו, לפחות מספק, בשני הימים.