מאמר שני בסדרה – כיצד פועלת הנפש

כאשר אנו עוסקים בחינוך, הרי אנו פונים אל בני אדם. אם נתבונן היטב ונתמקד ברזולוציה עדינה יותר, אל מה באדם פונה החינוך? נראה שהחינוך פונה אל נפשו של האדם:

הנפש יחד עם הגוף מהווים אדם חי ובעל אישיות. אנו רואים ומבינים שלכל אדם אישיות המיוחדת דווקא לו, ואין שני בני אדם הדומים בדיוק באישיותם, כמו שאין שני בני אדם הדומים בדיוק בדמותם. הסיבה לכך בין השאר היא שאישיותו של אדם מורכבת מכוחות רבים ושונים הבאים כולם מנפשו ומתלבשים באישיותו, המתבטאת בשלושה קווים עיקריים: המחשבות, הדיבורים והמעשים.

הסיבה לכך שאנו יכולים להגדיר זאת כך, היא שהמחשבה, הדיבור והמעשה הם שלושת כלי העבודה של הנפש, בעזרתם ועל ידם מביעה הנפש את רצונותיה ומביאה לידי ביטוי את יכולותיה וכישוריה.

הנפש עצמה היא מהות רוחנית אשר מעצמה אין לה יכולת לפעול בעולמנו הפיזי, הגשמי, בדיוק כמו שאין ביכולתנו לתפוש את הנשמה בידנו, כיוון שידנו היא גשמית והנשמה היא רוחנית. בדיוק באותה מידה, אין לנשמה הרוחנית, יכולת לפעול באופן ישיר בעולם הגשמי אלא היא צריכה "להתלבש" באחד מתוך שלושת "כלי העבודה" אשר ניתנו לה מהבורא.

שלושת כלי העבודה האלה הם המחשבה, הדיבור והמעשה. ולכן שלושה כלים אלה - יחד עם גופו של האדם - מרכיבים את אישיותו של האדם הפועלת יחד עם האדם בעולם לאורך כל חייו. ומכיוון שלכל אחד משלושה כלים אלה, המחשבה, הדיבור והמעשה יש כוחות רבים ושונים וכן בעוצמות ובגוונים שונים ובכישורים רבים, הרי שלכל אדם יש האישיות המיוחדת שלו המורכבת ממגוון גדול של כוחות, כישורים, דעות, יכולות בתחומים רבים ושונים.

בתחום החשיבה – יש בני אדם בעלי יכולות אינטלקטואליות עמוקות, או חדות, או רחבות. או בעלי דעות בנושאים רבים ושונים. בעלי יכולות הקשבה והבנה עמוקות.

בתחום הדיבור – סוגים רבים ושונים, מבעלי הבעה פשוטה ועד בעלי כושר נאום מופלגים.

בתחום המעשה – אנשים או נשים בעלי כישורים וכישרונות רבים ומגוונים ביותר הפועלים לטובת קהילות או יחידים ועושים דברים נפלאים באלפי תחומי עשייה.

כאשר אנו מדברים על חינוך ועוסקים בחינוך, אנו מדברים על הפניה שלנו כמחנכים, אל נשמתו של המחונך (או המחונכת) ואל נפשו כפי שהן מלובשות בגופו ומהוות יחד את אישיותו הרב גונית והכוללת את כל אותם כוחות וכישרונות ויכולות ודעות המביאות יחד את ביטויו של אדם זה בעולם.

פנייתנו אל המחונך, באה מתוך חזון ומטרה וערך של רצוננו להקנות למחונך ערכים ודעות וכלי חשיבה, דיבור ומעשה אשר יסייעו לו להעשיר את אישיותו בערכים חיוביים ולעצב את דעותיו וכישוריו ויכולותיו למטרות טובות של הבאת טוב וחסד לעצמו, לסביבתו ולקהילה כולה ויתכן אף לעולם כולו, תלוי ברצונו, ביכולותיו ובמרצו.

אם זה אכן כך, ולאדם יש באישיותו את כל היכולות והכישורים האלה, מדוע אנו צריכים לחנך? הרי כבר ניתנו לו כלים אלה והם קיימים באישיותו כאדם?

הסיבה לכך שאנו צריכים ואף יכולים לחנך, היא מכיוון שאדם נולד וגדל כשאישיותו אמנם כוללת כוחות וכישרונות רבים, אך הם עדיין גולמיים ובלתי משוכללים  וזקוקים להעשרה, לטיפוח, לחיזוק, להתפתחות ולעיצוב, ולכן פעולת החינוך, באה כאמור, לתת את האפשרות להתפתחות והעשרה ועיצוב זה.

זו היא גם הסיבה מדוע חשוב כל כך שפעולת החינוך ופעולות המחנך יהיו מכוונות היטב על פי ערכים נכונים וחיוביים ולא יתערבו בהם שיקולים זרים שאינם קשורים לחזון ומטרת החינוך, שכן כל פעולה של חינוך במחנך, כלומר, כל פניה חינוכית אל אישיותו של המחונך, מביאה לתוצאות אשר השפעתן על אישיות המחונך ניכרת ונראית לאריכות ימים ושנים והיא יכולה להקרין ולפעול דברים טובים וחיוביים על קהלים וקהילות הולכים וגדלים.

גודל האחריות בכך יכולה להיות מובנת במידת מה, מכך שנראה שיש אנשים הפועלים בעיקר על עצמם וסביבתם הקרובה ויש הפועלים על סביבה יותר גדולה ועל קהלים רחבים יותר, אמנם יש אנשים רבים אשר פעולותיהם משפיעות על קהלים גדולים של ארצות שלמות ואף על העולם כולו. וכל זה, פעולותיהם בעולם, תלויות בחינוך אשר קבלו ממחנכיהם. ומכאן אנו מבינים את גודל האחריות עלינו כמחנכים בפעולות החינוך שלנו.

סיכום

נשמתו ונפשו של האדם פועלת בעולם בעזרת שלושת כלי הנפש – מחשבה, דיבור ומעשה הכוללים כוחות, כישרונות, יכולות ודעות רבים ומגוונים היוצרים יחד את אישיותו של האדם המחונך. פעולת החינוך מעשירה, מעצבת ומחזקת את כל הכוחות האלה לחשיבה, דיבור ועשיה חיובית היכולה להשפיע לטובה על עצמו, על סביבתו ועד לעולם כולו. לכן יש חשיבות גדולה לחינוך מכוון היטב על פי חזון, ערכים ומטרות נכונים.