מטען חינוכי אמיתי

במאמר הקודם, למדנו כיצד להקיש את סיסמת הפתיחה של המחונך, ואמרנו שסיסמא זו היאהתעניינותנו הכנה והאמתית במחונך כאישיות עצמית ועצמאית, ברצונותיו, ובעיקר ברלוונטיות שלו לעצמו ולסביבתו.

לימוד על הדרכים כיצד נגיע לנפש המחונך

במאמר זה ננסה להבין, למצוא ולכתוב את הדרכים הרבות והשונות הקיימות כדי להגיע לנפש המחונך ולפעול את בנושאים בהם אנו מעוניינים להקנות לו בהם ערכים, ידע והעצמת יכולות, כישרונות ופיתוח חושים.

כדי אכן להבין ולמצוא דרכים אלו, הבה נתבונן בתחילה מה היא "דרך" מה פירוש המילה דרך, אשר בעזרתה אנו רוצים להגיע אל נפש המחונך.

ובכן, דרך בראש ושבראשונה, היא שביל, המוביל ממקום המוצא אל היעד אליו אנו רוצים להגיע. במקרה שלנו כמחנכים, נקודת המוצא היא – מקור הקניית הידע והיעד הוא נפשו של החניך המחונך. כאשר אנו מדברים על דרכים ושבילים פיזיים בעולם הגשמי, בו הדרכים משמשות להגעת בני אדם, או כלי רכב או בעלי חיים שונים. הרי יש דרכים רבות המתאימות לסוגים השונים של המתנייד. יש שבילים בלתי סלולים המשמשים לתנועת אנשים או בעלי חיים. יש שבילים המשמים לטיול. יש דרכים סלולות מסוגים שונים. יש גשרים העוברים מעל תהומות או נהרות ויש גם דרכים באוויר המשמשים למעבר כלי טייס שונים. ככלל, כולם משמשים להגעה ממקום מסוים אל מקום מסוים אחר. מהנקודה הרחוקה ביותר, אל הנקודה המרכזית ביותר, כדי להביא לידי פועל מטרות שונות שיש לנו ולאנשים בכלל בעולם. ברור לנו, ככלל בסיסי, שכדי להגיע ליעד אליו אנו מעוניינים להגיע או להביא אליו מטען כזה או אחר, אנו וצריכים לדעת מה היא הדרך המובילה ממקומנו אל היעד וכן באיזה סוג דרך עלינו להשתמש בהתאם לכלי התחבורה בו אנו משתמשים ולסוג המטען אותו אנו רוצים להוביל לאותו יעד.

גם הדרכים להגיע אל נפשו של המחונך הן רבות. הסיבה לכך שהן רבות, היא שישנם יעדים רבים בנפשו של המחונך אליהם אנו מכוונים להגיע.

יש יעדים של הקניית ידע, אשר הם כלי השכל והזיכרון של המחונך. יש יעדים של הקניית ערכים, שהם השקפת עולמו של המחונך, הקשר הנפשי שלו או שלה לעולמם הרוחני, יש יעדים של יכולות וכישורים שכליים או קוגנטיביים. יש יעדים של יכולת הבעה, בכתב, או בדיבור, או בנגינה, או בציור, או ביצירה מסוגים רבים, אליהם אנו רוצים להביא מטען של פיתוח יכולות אלה, יש יעדים של אמונה, יש יעדים של בטחון. ואל כל יעד מובילה דרך מיוחדת שרק היא מובילה לאותו יעד. ולכל מטען שכלי, ערכי, אמונתי הבעתי, שאנו רוצים להוביל, יש סוג מיוחד של דרך היכולה לשאת אותו מטען ולהביא אותו בבטחה אל יעדו.

לפני שניכנס ונבחן ונתבונן בדרכים רבות אלה, הבה נתבונן בכלי הרכב אשר צריך לשאת מטענים אלה בדרכים הרבות. ובכן יכולים להיות כלי רכב שונים, אבל הבסיס המשותף לכולם הוא שהם מורכבים מגישה חיובית, הערכה הדדית, כבוד ושמחה.

כאן אנו צריכים לעשות הפסקה בדרך נסיעתנו וללמוד ולהתבונן ביסוד גדול בהגעתנו אל נפש המחונך. יסוד זה הוא גם מושג חשוב בתורת החסידות והוא מבוסס על פסוק מספר משלי: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז י"ט). פירוש המשפט הוא כזה: האדם רואה במים הצלולים, את אותם הפנים שהוא מראה. בדיוק כך, האדם יראה בלב חברו את אותם רגשות שהוא מרגיש כלפיו. כלומר, באם אנו רוצים לעורר רגשות חיוביים בלב המחונך אלינו ואל המטען החינוכי אותו אנו מובילים אליו, עלינו לעורר בקרבנו ובלבבנו רגש חם וחיובי אליו, דבר שבאופן של טבע הדברים, יעורר את הרגשות החיוביים שלו אלינו.

פירוש פתגם זה, המבוסס על דבריו של שלמה המלך בספר משלי, לגבי עבודתנו החשובה והאחראית בחינוך, היא הגישה הבסיסית והמרכזית שלנו כלפי וביחס למחונכים. גישתנו צריכה להיות, ביחד עם הערכה, כבוד והרגשת הטוב – לעורר ולהפנים את הרגשות הטובים שלנו כלפי המחונך ולהשרות רגשות טובים אלה על סביבתנו.

סוגי המטענים החינוכיים אותם אנו מובילים

מה הם סוגי המטענים אותם אנו מובילים אל המחונך?

עוד לפני שאנו בוחנים את הדרכים בהן נוביל את המטען החינוכי אל המחונך, ולאחר שראינו ולמדנו את סוג כלי הרכב בו נוביל את המטען, עלינו להתבונן היטב במטען עצמו. אילו סוגי מטענים חינוכיים קיימים והאם אכן כולם ראויים להגיע אל נפש המחונך?

ובכן, הבוחן הראשון שצריך להיות במטען הוא – היותו אמתי. הכוונה אמתי, היא שהוא אמת של המחנך וכן אמת של המחונך. יתכן שאנו רוצים להוביל מטען אל החונך, מטען של ידע, או מטען ערכי, או מטען של העצמת יכולות וכדו' כפי שכבר למדנו, אבל המטען אינו אמתי. בעניין זה יתכנו שתי אפשרויות:

  1. המטען הוא אמתי מבחינת המחנך, כלומר המחנך, בגלל השקפת עולמו, אמונותיו, הרגליו או אישיותו חושב שמטען זה הוא אמתי וצריך להיות מובל אל המחונך. אמנם אצל המחונך, מטען זה אינו אמתי, כלומר הוא לא רוצה בו, אם בגלל השקפת עולמו שאינה מסכימה עם מטען זה, או אמונותיו שאינן מסכימות עם המטען וכדו'.
  2. המטען אינו אמתי כבר אצל המחנך, כלומר המחנך רוצה להוביל מטען חינוכי זה אל המחונך, למרות שהוא יודע שהמטען אינו אמתי, אבל יש לו שיקולים שונים שבגללם הוא מעוניין להוביל מטען לא אמתי זה אל המחונך.

בשני מקרים אלה, המטען לא יכול להתקבל בצורה טובה ונכונה אצל המחונך. יתכן אמנם, בגלל סיבות שונות, שהמטען אכן יגיע אל המחונך, ואף ייקלט בו לתקופה מסוימת. אבל בגלל העובדה שהוא לא אמתי, בסופו של דבר המחונך ידחה אותו כייוון שאין בו את האמת שנפשו של המחונך רוצה בה. בינתיים, במשך הזמן שמטען לא אמתי זה עדיין נמצא בנפש המחונך, הוא יכול לגרום נזקים גדולים לחינוכו ואישיותו וגם לסביבתו של המחונך.

גודל הזהירות הנדרשת בעבודת החינוך

מכאן אנו שוב יכולים להבין את גודל האחריות שלנו כמחנכים ועד כמה צריכה להיות גדולה זהירות המחנך בבואו לעבודת החינוך, כאשר כל גרם של מטען חינוכי צריך להיות לגמרי אמתי.

סיכום

למדנו על סוגי הדרכים להבאת המטענים החינוכיים אל המחונכים. למדנו על סוגי כלי הרכב וכן על מהות המטען החינוכי שעליו להיות לגמרי אמתי לא רק אצל המחנך אלא גם אצל המחונך ולמדנו על היחס ההדדי הקיים אצל מחנך ומחונך המפרים זה את זה.

בע"ה במאמר הבא נמשיך ונלמד ונפתח את הדרכים הרבות והשונות בהן נוכל להגיע אל נפש המחונך.