נפש המחונך 2

במאמר הקודם עסקנו בבחינת סוגי הדרכים להבאת המטען הערכי הרוחני אל נפש המחונך והתבוננו בעובדה שיש שני סוגי דרכים – דרכים כלליות ודרכים פרטיות. הרחבנו את העיון בדרכים הכלליות – ההערכה החיובית, השמחה, והפניה הנכונה אל המחונך. בע"ה עוד נעסוק בהרחבה בסוגי דרכים אלה במאמרים המפרטים יותר את פעולות החינוך וההדרכה. אמנם כעת, במאמר זה, נתבונן בסוגי הדרכים הפרטיות עליהן נוביל את המטען החינוכי אל נפשו של המחונך. מה הן הדרכים, לאן הן מובילות וכיצד מתאימות דווקא הן למשימת ההובלה העדינה שלנו כמחנכים.

כדי לבחון את הדרכים, עלינו להתבונן בעין פקוחה ומבינה במסלולי דרכים אלה, מאין הן באות ולאן הן מגיעות. את נקודת המוצא של הדרכים, הגדרנו במאמר קודם ואמרנו שהן מגיעות מאתנו, המחנכים. אמנם גם עניין זה דורש התעמקות, מאיזה חלק בנפשנו המחנכים מתחילה הדרך, עובדה המשפיעה באופן חד וברור על הובלת המטען החינוכי. אמנם בנושא זה נעסוק מאוחר יותר, בהמשך המאמרים. לצורך מאמר זה אנו קובעים שהדרך מתחילה מאתנו בנקודת האמת שלנו כמחנכים, כלומר בערכים החיוביים שאנו מאמינים באמת שיש צורך להקנות אותם למחונכינו.

יעדי הדרכים בנפש המחונך

נפש המחונך מוכללת מכמה מרכיבים יסודיים אשר באיגודם יחד יוצרים את נפש האדם על כל מרכיביה.

הבה ננסה להתבונן בהם, יותר בצד הטכני וזאת כדי להבין להיכן צריכה דרך החינוך שלנו להוביל.

ובכן, בראש מרכיבי הנפש יש לנו את הרצון, שהוא כוח מרכזי וכולל ומקיף את כל שאר מרכיבי הנפש ומפקד עליהם ומנחה אותם, כפי שאנו מוצאים במקורותינו היהודיים – אין דבר העומד בפני הרצון (זוהר חלק ב' דף קס"ב ריש ע' ב'). יש בנפש את כוח התענוג, המתענג ממה שהוא גורם לו תענוג, כמו למשל מכך שמקשיבים לו ומבינים אותו, או מכך שהוא מצליח במשימה אותה הוא מבצע, או מהבנת רעיון שהיה קשה הבנה ועכשיו הצליח להבין, או מכך שהוא גורם לעשיית טוב לזולת ועוד גורמים לפעולת כוח התענוג. יש בנפש את כוח השכל, הקולט מידע, אם ממקור חיצוני או מהרהורי הלב, והשכל לומד את המידע ומפנים אותו בצורות שונות ואף מפתח רעיונות שונים ורבים ליישום המידע הנקלט.

בנוסף, יש בנפש את ביטוי חמשת החושים - ראיה, שמיעה, דיבור, מישוש וטעם. חושים אלה אינם חלק מהנפש, אמנם הנפש יכולה להפעיל אותם וכן לקבל את ביטויים בגופנו ובנפשנו.

יש בנפש כוחות קוגניטיביים רבים, המביאים את רצון הנפש לידי ביטוי על ידי אברי גופנו ויוצרים את ההרמוניה של הבאת רצון הנפש ועוד מרכיבי הנפש לידי ביטוי מעשי בחיינו בעולם, אם לעצמנו אם לסביבתנו, אם לשילוב שלנו עם סביבתנו ועשיית טוב לנו ולזולת בצורות רבות ושונות, דבר היכול להביא למשוב חיובי ליכולותינו ועל ידי כך להתפתחות חיובית של המוטיבציה שלנו וגם לפיתוח חיובי של יכולות וכוחות רבים בנו ובנפשנו.

בנוסף לכל הנ"ל, יש לכל אדם, וזה כמובן כולל את המחונכים שלנו – כישרונות, יכולות וכוחות רבים היכולים לבוא לידי ביטוי במחשבתנו, בדיבורנו, במעשינו, ברבדים שונים של עומק. למשל, אם עומד מולנו אתגר אשר בדרך כלל בכוחותינו הרגילים איננו יכולים להתמודד אתו, אנו מעוררים בתוכנו כוחות עמוקים יותר שהיו עד עתה חבויים בנפשנו, ואנו, על ידי כוח הרצון להצליח בהתמודדות עם אתגר זה, מעוררים כוחות נסתרים אלה והם באים לידי פועל באחד מלבושי הנפש – מחשבה, דיבור או מעשה או בכמה יחדיו.

עכשיו, כאשר תמונת מפת הנפש פרושה לנגד עינינו ואנו רואים את ריבוי היעדים הקיימים בנפשנו, וממילא בנפש המחונך, אנו באמת מתחילים, לתפוש ולהבין, עד כמה עדינה וזהירה צריכה להיות עבודת החינוך, אשר מטרתה, להביא מטעני חינוך ערכיים וחיוביים אל יעדים בנפש אשר יפעלו את פעולתם הטובה כל אחד בעניינו. הרי אל כל יעד בנפש, צריכים אנו לסלול דרך מיוחדת, המתאימה ומגיעה במדויק אל יעד מסוים זה.

נראה שאנו צריכים להבין ולקבוע ככלל יסוד, שהגעה מוצלחת של מטען החינוך שלנו אל יעדו בנפש הוא כאשר הגעת המטען החינוכי גורמת הרגשה חיובית בנפש המחונך והתפתחות טובה של הכוח, הכישרון, היכולת המסוימת אליו נשלח והגיע המטען החינוכי שלנו.

מכלל יסוד זה נגזר הצורך היסודי שעל המחנך, שכאשר הוא בא להעביר מטען חינוכי אל המחונך, הרי הוא צריך בראש ובראשונה לחשוב על טובת המחונך וכיצד ובאיזו דרך להגיע אל נפשו ולגרום לתוצאה חיובית זו, כלומר כדי שהמטען החינוכי יגיע בצורה נכונה ויפעל את פעולתו החינוכית הערכית. אם נחדד זאת יותר, נאמר שעל המחנך לא לחשוב כלל על עצמו ומה הוא רוצה להעביר למחונך, שכן אז תהיה הדרך שיבחר לא בהכרח מתאימה למחונך זה והמטען החינוכי לא יגיע אל יעדו ולא יפעל את פעולתו החינוכית, כפי שאמרנו שאז יתכן שהדרך לא תגיע א נפש המחונך, וכמובן שהמטען החינוכי לא יפעל את פעולתו.

ישנו מרכיב נוסף בנפש המחונך ובעצם בנפש כל אדם. זהו מרכיב רוחני ולאו דווקא טכני, והוא הערכים והעקרונות הרוחניים לפיהם מנהיג האדם את עצמו כלפי עצמו או כלפי סביבתו או כלפי העולם בכלל. מרכיב זה של ערכים הוא חלק מנפשו של כל אדם, אם כי יש שוני ברמת המודעות של אנשים שונים לערכים והעקרונות לפיהם הם מנהיגים את עצמם וגם הערכים והעקרונות הם מושאים לעבודת החינוך וכמובן גם הם דורשים זהירות רבה בהגעה אליהם ובהבאת מטענים חינוכיים אליהם.

סיכום

פרשנו לפנינו את מפת היעדים בנפשנו ובנפש המחונך, אליהם צריכים להגיע המטענים החינוכיים. ראינו עד כמה עדינים היעדים ועד כמה הם מצריכים תכנון נכון ומדויק בסלילת הדרכים אליהם. אמנם במאמר זה לא הגענו עדיין לפירוט הדרכים אל כל יעד בנפש המחונך ובע"ה לכך נגיע במאמרים הבאים.

(C) כל הזכויות שמורות