שבעת המינים וטו בשבט: לא מספיק ברור לנו כיום, מתי התחילו לציין את ט"ו בשבט, אך יום זה מוזכר כבר בספרי ההלכה העתיקים. כמו כן, גם בפיוטים שנכתבו לפני כאלף שנה ועברו אלינו במסורת אפשר למצוא פיוטים מיוחדים לט"ו בשבט.
בין הדברים שאולי הפכו את ט"ו בשבט למנהג מוכר ונחוג על ידי כולם, הוא המנהג של אכילת פירות.
במאמר שלפניכם, ננסה קצת לחקור מנהג זה ולהתחקות אחריו.
נתחיל מכך שמנהג אכילת פירות בט"ו בשבט בעיקר נכתב לראשונה בתקופת המקובלים, לאחר פרסום תורת הנסתר. מנהג זה מובא לראשונה על ידי בעל "החמדת ימים" בספרו שערך "סדר ט"ו בשבט", כאשר הסדר מיוסד על אמירת פסוקים וברכות לכבוד יום זה.
בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות נהוג לאכול פירות אילן שיש להם קשר ישיר לתאריך זה, שהרי זהו יום הדין וראש השנה שלהם.
בגלל חביבות הדברים, כאשר מדברים על פירות, הדברים מיד מתקשרים עם פירות של ארץ ישראל, כך התחיל המנהג לאכול לא רק סתם פירות אלא בעיקר מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים שהם חיטה, שעורה, גפן (ענבים), תאנה, רימון, זית ותמר.
ישנו פרט מעניין, שלמרות שבשבעת המינים ישנה גם תבואה – חיטה ושעורה – נהוג לאכול גם מוצרים העשויים מחיטה ושעורה כיוון שגם הם חלק מ"שבעת המינים".
בנוסף לאכילת "שבעת המינים" ובכלל מפירות שגדלו דווקא בארץ ישראל, ישנם עוד כמה מנהגים מקובלים בט"ו בשבט. יש העורכים צלחת עם חמישה עשר סוגי פירות כמנין התאריך של החג – ט"ו בשבט. ישנם אפילו שמקפידים לאכול 30 סוגי פירות ועוד.
בין המנהגים הנפוצים יותר הוא לאכול חרובים, ויש הנוהגים גם לאכול אגוזים, תפוחים, אתרוגים ועוד.
על מה מרמזת החיטה? בשבעת המינים ישנם שני סוגי תבואה חיטה ושעורה. אחד ההבדלים ביניהם הוא שמהחיטה מייצרים מאכלים לבני אדם, כמו לחמים, ומאפים שונים. בניגוד לכך, שעורה היא בעיקר מאכל בהמה (למרות שכיום מצוי שמייצרים מזון לבני אדם משעורה כמו בירה, אך השימוש העיקרי של שעורה הוא לבעלי חיים ולא לבני אדם).
לכן, כשנדבר על המוסר השכל נראה שהחיטה בשבעת המינים מרמזת על העבודת האדם לקונו בעיקר בנושאים שיותר קשורים לרוחניות – לנפש האלוקית.
בשונה מהחיטה שמרמזת על העבודה הרוחנית – של הנפש האלוקית. השעורה שהיא מאכל בהמה בעיקר, (כמו שהסברנו קודם בקשר לחיטה) מרמזת בעיקר על העבודה שלנו ברבדים היותר נמוכים – בהתעסקות עם ההתנהגות שלנו כ"בהמה".
אם דיברנו על רמזים, זו גם הסיבה שבפסוק מוזכר קודם כל חיטה, כי במובן מסויים העבודה הרוחנית – חיטה – היא יותר קלה , כך לא צריך להתעסק עם דברים נמוכים שלא תמיד יש לנו כח להתעסק איתם.
אבל יחד עם זאת ברור שחייבים להתעסק גם בה, רק שהפסוק מגלה לנו שזו אכן עבודה קשה יותר.
אחרי שדיברנו על החיטה ושעורה שהם פירות הארץ, נעבור לדבר עם הפירות שהם גולת הכותרת של החג הזה.
גפן, או במילים שלנו – ענבים, מזכיר לנו מיד את היין שמייצרים אותו מענבים. יין בתנ"ך מוזכר בעיקר כמשקה לאירועים משמחים, ביין יש משהו שמביא את האדם לידי שמחה ושחרור…
אם רגע נחזור לרמזים, בשונה מהחיטה והשעורה שרמזו על העבודה עצמה, היין מרמז על האופן בו צריכה להעשות העבודה – מתוך שמחה. לא משנה אם כעת נתמקד בעבודה שיותר קשורה לרוחניות או דברים שיותר קשורים לעבודה גשמית, העבודה תמיד צריכה להעשות מתוך שמחה וכמו שכתוב "עבדו את ה' בשמחה".
בואו נקפוץ רגע לשיעור לשון. תאנה מלשון "תואנה" תמיד יש אנשים ש. התלונה הראשונה כנראה בעולם הייתה סביב חטא עץ הדעת. התאנה מזכירה לנו שצריך לתקן את החטא של עץ הדעת. כמו שגם אפשר לראות שאחרי החטא, במה התכסו אדם וחווה? בעלי תאנה…
יצא לכם פעם לספור את הגרעינים שבתוך הרימון? כמה יצא לכם? יש כאלו שאומרים שהם מוצאים תמיד 613 גרעינים. אבל גם אם לכם יצא מספר אחר, לא נורא.
הרימון תמיד מזכיר לנו את ההסתכלות החיובית, כמו אמרת חכמים הידועה שאפילו היהודי שלא תמיד מתנהג לפי רצון ה' עדיין גם הוא מלא מצוות כרימון.
הרימון ככלל בעיקר מרמז על המצוות, אם זה בהקשר לאמרת חכמים שהזכרנו או לפי מספר הגרעינים אבל הרימון מזכיר לנו תמיד שצריך להתחזק במצוות ולהתנהג בצורה חיובית.
איך אתם אוהבים לטבל את הסלט שלכם, עם הרבה מלח או קצת? ומה עם פלפל שחור? עם שמן קנולה או שמן זית?
היחס בתורה לזית הוא כמאכל עם טעם מריר, כאשר המוסר השכל מכך הוא שגם כשלפעמים בחיים שלנו ישנם רגעים מרים ולא מתוקים, אבל צריך לדעת להסתדר איתם ולהתמקד בעבודה הרוחנית שלנו.
רמז מעניין נוסף קיים בזית. בשביל להוציא את השמן, צריך לסחוט את הזית. לפעמים צריך לסחוט את עצמנו, קצת להכריח את עצמנו בלעשות מה שצריך, אבל בסוף יוצא מזה טוב – שמן.
האמת שלרוב כשאנחנו אומרים דבש, אנחנו מתכוונים לדבש דבורים, אך הפעם מדובר הרי על פירות כך שבטח זה לא דבש דבורים אלא מדובר על דבש תמרים, מה שאנחנו מכירים כסילאן.
על מה דבש תמרים מסמל? על המתיקות. על לימוד התורה בצורה של מתיקות. וגם ואולי העיקר על עם ישראל. כמו שכתוב בתהלים ש"צדיק כתמר יפרח", והרי בסופו של דבר כולם צדיקים כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה "ועמך – כולם צדיקים".
פעילות הסדנאות להכרת חגי ישראל הקיפה והגיעה ללמעלה מ-3537 נקודות בארץ ובעולם ומתרחבת בהתאם לחזון שהסברת הפנים והקניית הערכים בדרך נעימה ושמחה צריכה ויכולה להגיע לכל אחד ואחת. הסדנאות מופעלות במקצועיות ובהתאמה אצל כל המעוניינים בכך לרבות גנים, בתי ספר, מתנ"סים, קיבוצים, מושבים, רשויות, קהילות, חברות, ארגונים, עמותות, ירידים ופסטיבלים, אירועים ופעולות משפחתיות ועד לפעולות ממשלתיות וכלל ארציות.
יצירת פמוטים מעץ זית לשבת וחג סדנת יצירת פמוטים מענפי זית היא פעילות ייחודית בנושא השבת עם עבודה בעץ ולמידה
יצירת פמוטים מעץ זית לשבת וחג סדנת יצירת פמוטים מענפי זית היא פעילות ייחודית בנושא השבת עם עבודה בעץ ולמידה
נר הבדלה איכותי מדונג טהור סדנת יצירת נר הבדלה מדונג דבורים, היא פעילות ייחודית שבה אנו יוצרים יחד את נר
בקטלוג זה ניתן לך מידע אודות הסדנאות הרלוונטיות לחודשים הקרובים.
לחצו על כפתור ההורדה להורדת הקטלוג
להעניק שרות מקצועי, מהיר ומסביר פנים, מהרגע הראשון של הקשר ועד לסיום הפעילות
