תשעה באב הוא יום האבל היהודי. ביום זה נחרבו בתי המקדש הראשון והשני, ועוד צרות רבות קרו לעם ישראל ביום זה. האם ייתכן שדווקא ביום כה איום מצוי פוטנציאל לאור גדולה ולגאולה? כיצד ניתן לקחת את היום הנורא הזה, ולהפוך אותו ליום ששון ושמחה? על כך ועוד – במאמר שלפניכם
בתשעה באב חרב בית המקדש
בתשעה באב חרב בית המקדש. פרט זה ידוע לכל ילד, וכולם למדו על כך ששנאת חינם גרמה לחורבן בית המקדש ולגלות העם מארץ ישראל. ברם,
מה באמת קרה בתשעה באב?
מה התכנית האלוקית השלמה ליום זה? עיון מעמיק בפרטי היום, נותן לנו תמונת עולם שונה לחלוטין על אירועי הזמן.
יום תשעה באב הוא יום מועד לאסונות עבור עם ישראל. ביום זה חטא עם ישראל בחטא המרגלים במדבר, אז בכה העם בכי לחינם בעקבות דברי המרגלים שהוציאו את דיבת ארץ הקודש באוזני בני ישראל, ובליל תשעה באב נגזרה הגזירה שעם ישראל יישאר במדבר במשך ארבעים שנה, והעם שזכה לצאת ממצרים לא יזכה להיכנס לארץ הקודש – אלא ימותו במדבר ורק בניהם ייכנסו לארץ.
ביום זה נחרב בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך. בית המקדש עמד על תילו במשך 410 שנים, וביום זה נחרב על ידי נבוכדנצר בלך בבל, ששלח את שר צבאו נבוזראדן להכניע את מלכות יהודה, להרוס את ירושלים ולהחריב את בית המקדש. החורבן לווה בטבח מחריד בעם היהודי, ובהגליית העם הנותר לבבל.
כחמש מאות שנים מאוחר יותר, חרב בית המקדש השני. בית המקדש השני נבנה על ידי יהודים שעלו מגלות בבל באישור המלך כורש, ולאחר תלאות רבות נחנך בית המקדש. תהפוכות רבות עברו על הבית במהלך 420 שנותיו. כיבושים שונים, מרד החשמונאים, ואפילו שיפוץ מסיבי ולמעשה בניה מחדש בתקופת המלך הורדוס. ביום תשעה באב נחרב בית המקדש על ידי אספסיאנוס, קיסר רומי, ובנו המצביא טיטוס. גם חורבן זה לווה בטבח נרחב בעם ישראל, בגלות ובצרות נוספות.
צרות נוספות
כשבעים שנה מאוחר יותר, בעת מרד בר כוכבא, נכבשה ביום זה העיר המרכזית שהוחזקה בידי המורדים – העיר ביתר שביהודה. כשלון מרד זה המיט חורבן איום על היהודים שבארץ יהודה, ולמעשה הכחיד את הישוב היהודי שם. שרידי היהודים התיישבו בגליל, ומרבית ארץ ישראל נותרה שוממה מיהודים.
גם לאורך השנים קרו ביום זה מאורעות איומים לעם היהודי, ולהלן נמנה כמה מהם:
גירוש יהודי אנגליה.
ביום תשעה באב ה'נ (1290) חתם אדוארד הראשון, מלך אנגליה, על גירוש היהודים. במשך 350 שנה לא הורשו יהודים להתגורר באנגליה.
גירוש יהודי צרפת. ביום תשעה באב ה'ס"ו (1306) גזר המלך פיליפ הרביעי על גירוש היהודים מצרפת. בתוך חודש בלבד היה על היהודים לעזוב את צרפת.
גירוש ספרד.
ליל תשעה באב ה'רנ"ב (1492) תם הזמן שבו הותר ליהודים לעזוב את ספרד, בפקודת המלך פרדיננד ואשתו איזבלה. ליהודים שנותרו בספרד לאחר תאריך זה, הברירה הייתה בין התנצרות לבין העלאה על המוקד.
סתירה לצורך בניה
צבר האירועים האיום שאירעו ביום זה, מעלים את השאלה: לשם מה?
- מדוע ה' גרם לכך שבתי המקדש ייחרבו?
- מדוע עבר העם היהודי כל כך הרבה צרות וייסורים?
התשובה לכך נעוצה בהבנה של שכל ירידה היא לצורך עליה גדולה יותר שתגיע מאוחר יותר. בכל תהום, עמוקה ככל שתהיה, יש נקודת זינוק למקום גבוה יותר.
מסיבה זו, מנבא לנו הנביא זכריה שכל אותם התעניות שנקבעו לזכר החורבן, כאשר תשעה באב הוא הצום הקשה ביותר שבהם – שכן הוא נקבע על אירוע החורבן עצמו, יהפכו בגאולה האמיתית והשלמה – אז תבוא לידי ביטוי מושלם העליה שבאה בעקבות הירידה – לימים טובים ולמועדים. ימי הצומות יהפכו לחגים, כאשר תתגלה מהותם האמיתית והפנימית.
היות ותשעה באב הוא הצום הקשה מכל הצומות – הוא גם יהפוך לחג המשמעותי והחשוב ביותר. החג של החגים.
כאשר אנו נמצאים בימים אלו, ימי ערב הגאולה, בד בבד עם האבל הגדול ותחושת הקושי ביום תשעה באב, עלינו גם להרגיש את רגש השמחה שמתקרבת אלינו בצעדי ענק – שמחת הגאולה האמיתית והשלמה, ושמחת תשעה באב בזמן הגאולה.
