אז מה עושים ביום כיפור? יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. יום הכיפורים הוא יום שמזמין את האדם להתנתק מהשגרה הגשמית ולהתעלות לעבודה רוחנית. ראש השנה הוא יום של המלכת הקדוש ברוך הוא כמלך עלינו, בכל שנה מחדש. יום הכפורים לעומת זאת, הוא יום בו האדם עומד לפני הבורא ומבקש מחילה והתחדשות פנימית. ליום הכיפורים קיים שם נוסף "שבת שבתון" שכן ביום זה שובתים מעשיית כל מלאכה גשמית. כאן תוכלו לקבל מידע נוסף יום כיפור 2025 שאלות ותשובות.
ביום הכיפורים קיימים חמישה עינויי נפש – אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (משיחת הגוף), נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. עינויים אלו אינם עונשים, אלא אמצעי להתרומם, לעזוב את גשמיות החיים ולהתרומם לממד רוחני יותר. התורה מצווה אותנו לגבי יום כיפור: "ועיניתם את נפשותיכם" וכאן הקריאה לצאת מהעיסוק התמידי בגוף ולתת מקום לנפש.
העינוי המרכזי והמוכר ביותר הוא הצום, הימנעות מאכילה ושתייה, מכניסת יום כיפור ועד ליציאתו, כ25 שעות. פעולה זו מעבירה מסר פנימי שיום זה שייך לרוח ולא לחומר. ההימנעות מרחיצה וכן מסיכה, כלומר מריחת שמנים או קרמים שונים באה גם היא להרחיק אותנו מתענוגות. האיסור על נעילת נעלי עור מבטא ענווה ושיווין, ביום זה כולנו יחפים, שווים. גם תשמיש המיטה נדחה ביום זה שמוקדש לחשבון נפש ולא להנאות העולם.
מי שנכנס לבית כנסת ביום כיפור רואה לבן בעיניים. ביום זה נהוג ללבוש בגדים לבנים, כביטוי לנשמה ששואפת לטוהר. הקיטל הוא בגד שנהוג ללבוש ביום כיפור, כמעין חליפה ארוכה לבנה, הדומה לתכריכים. קשה אומנם לשמוע, אך בגד זה בא להזכיר לאדם את הפשטות.
הצבע הלבן הוא צבע המסמל טוהר וניקיון. ביום זו אנו שואפים להדמות למלאכים, בלי אכילה ושאר ענייני הגוף. הקיטל נותן את התחושה שאנחנו זה לא הבגד שאנו לובשים, אלא מי שאנחנו מבפנים.
כל נדרי היא התפילה הפותחת את יום כיפור ומילותיה נאמרות בארמית. תפילת כל נדרי נאמרת בעמידה, כאשר ספרי התורה מוצאים מארון הקודש ובעדות מסויימות נהוג ששני אנשים עומדים כ"שמשים" משני צידי החזן.
בתפילה זו, כמו לכל אורך יום כיפור, ניתן למצוא בבית הכנסת אנשים שלא נמנים על מבקריו הקבועים. בתפילה זו יש משהו שמטלטל את הנשמה. אולי זה הניגון המיוחד או העובדה כי תפילה זו פותחת את היום הקדוש.
במרכז תפילת מוסף הנאמרת בצהרי יום כיפור, נמצא קטע ארוך ומיוחד, הנקרא בשם "סדר העבודה". מדובר בתיאור מפורט של עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש. כולל הקרבת קורבנות המיוחדים ליום זה, טבילה, בגדי הקודש והכניסה לקודש הקודשים.
הכהן הגדול הוא האדם היחיד המורשה להיכנס לקודש הקודשים, המקום הקדוש ביותר בבית המקדש, וגם זאת רק אחת בשנה- ביום כיפור. לכניסה זו מלוות הכנות מיוחדות, הטהרות ולבישת בגדים מיוחדים. בהיותו בקודש הקודשים, מתוודה הכהן בשם כל עם ישראל על כל השנה שחלפה ומבקש כפרה מה'.
בכמה מקומות בתפילות יום כיפור, בעיקר בתפילת מוסף, כאשר מתארים את סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, כאשר מגיעים למקום בו כורע ומשתחווה הכהן – עושים פעולה זו כל הציבור הנמצא בבית הכנסת.
לפני כן, נהוג לפרוס מגבת או נייר על הרצפה, בפרט במקומות בהם יגעו הברכיים והראש (משום האיסור להשתחוות על רצפת אבן).
זוהי פעולה מיוחדת שלא נעשית פעמים רבות במהלך השנה, למעשה חוץ מתפילות יום כיפור נהוג הדבר רק בתפילות מסויימות במקדש ובראש השנה, וזאת רק במיעוט קהילות.
תפילת נעילה נאמרת בסיומו של יום כיפור, לקראת השקיעה.
תפילה זו היא הרגע האחרון לפני החתימה. דלתות השמים הולכות להינעל, ומכאן שמה, ולנו יש הזדמנות קטנה להציץ פנימה.
הנוסח של תפילת הנעילה דומה לשאר תפילות היום הקדוש, אולם עם שינויים קלים.
רבים מרגישים שדווקא בתפילה זו הצליחו להתפלל ולהתחבר באמת.
צום יום הכיפור מתחיל כמה דקות לפני השקיעה של ערב יום כיפור, זמן זה נקרא בהלכה "תוספת יום כיפור". מדובר על הוספה קלה מן החול על הקודש, בכך שמקדימים ומתחילים את הצום כמה דקות לפני השקיעה ולא רק בשקיעה, זאת כפי שמקובל גם בשבתות וחגים להוסיף כמה דקות לפני השקיעה. לכן, יש לבדוק בלוח זמנים מדויק את זמן הדלקת נרות וכניסת הצום ולהימנע מאכילה ושתייה ושאר האיסורים מרגע זה.
נשים מדליקות נרות יום כיפור ומקבלות בכך את קדושת היום. הברכה בהדלקת הנרות היא "ברוך אתה… להדליק נר של יום הכיפורים" וכן ברכה נוספת הנאמרת בחגים "שהחיינו". את ברכה זו משלימים הגברים בתפילת ערבית (בשונה מחגים אחרים בהם משלימים אותה בקידוש, שכן ביום כיפור לא עושים קידוש).
בצום יום כיפור מחויבים מגיל מצוות, בנים מגיל 13 ובנות מגיל 12. אולם יש מצבים בהם אין לצום. על פי ההלכה, כל אדם שצום עלול לסכן את חייו – פטור מהצום ואסור לו לצום. הדבר כולל חולי לב, סכרת, מחלות כרוניות מסוימות, נשים בשמירת הריון או כל מקרה אחר שעלול לגרום להתייבשות.
כל אדם שיש לו ספק אם עליו לצום – עליו להתייעץ עם רב, המבין בהלכות רפואה.
במקרים גבוליים, הרב יפסוק על צום בשיעורים, כלומר, שתיה של פחות משיעור – 40 מ"ל כל 9 דקות, או אכילה של כמות מזערית בפרקי זמן קצובים. כך האדם מקיים את רוב ענייני הצום מבלי להסתכן חלילה.
ילדים פטורים לגמרי מהצום, שכן עינוי אינו שייך לקטנים.
אך מחנכים את הילדים לצום כמה שעות לפי גילם ויכולתם, על מנת להרגיל ולחנך אותם למצווה. אולם אין להכריח ילד לצום או למנוע ממנו מזון. יש לדבר מראש עם הילד על המשמעות של היום וחשיבותו, הן בממד של צום והן מבחינת התפילות ולראות למה הילד מסוגל.
בצאת יום הכיפורים, יש לערוך הבדלה כדי להבדיל בין הקודש לחול, כמו בצאת שבת וחג.
במוצאי יום כיפור לא מברכים על בשמים בהבדלה. על נר כן מברכים, אך דווקא נר ששבת – כלומר נר שדלק מערב יום כיפור.
גם מי שלא צם, יכול להוציא אחרים שצמו ידי חובת הבדלה.
ההבדלה מסמלת את סיום היום ואת התחלתה של שנה נקייה.
פעילות הסדנאות להכרת חגי ישראל הקיפה והגיעה ללמעלה מ-3537 נקודות בארץ ובעולם ומתרחבת בהתאם לחזון שהסברת הפנים והקניית הערכים בדרך נעימה ושמחה צריכה ויכולה להגיע לכל אחד ואחת. הסדנאות מופעלות במקצועיות ובהתאמה אצל כל המעוניינים בכך לרבות גנים, בתי ספר, מתנ"סים, קיבוצים, מושבים, רשויות, קהילות, חברות, ארגונים, עמותות, ירידים ופסטיבלים, אירועים ופעולות משפחתיות ועד לפעולות ממשלתיות וכלל ארציות.
סדנת אפייה: לאפות בטאבון סדנת אפיית לאפות בטאבון, זוהי פעילות נעימה וטעימה ואפילו משהו שכל אחד יכול לעשות לבד. זה
הדרכה עשירה ומרתקת בסדנת חץ וקשת מה אנחנו חוגגים בל"ג בעומר ואיך נולד המנהג לשחק בחץ וקשת? בסדנת חץ וקשת
נר הבדלה איכותי מדונג טהור סדנת יצירת נר הבדלה מדונג דבורים, היא פעילות ייחודית שבה אנו יוצרים יחד את נר
בקטלוג זה ניתן לך מידע אודות הסדנאות הרלוונטיות לחודשים הקרובים.
לחצו על כפתור ההורדה להורדת הקטלוג
להעניק שרות מקצועי, מהיר ומסביר פנים, מהרגע הראשון של הקשר ועד לסיום הפעילות
