פעילות לקייטנה סדנאות לילדים חגי ישראל

למה אוכלים אוזני המן

תוכן עניינים

אוזני המן - מה למה ואיך?

אחד המאכלים המזוהים ביותר עם חג הפורים, הוא אוזן המן. משולש של בצק פריך, ממולא במילוי מתוק ואפוי בתנור.
למה אוכלים אוזני המן בפורים ומה הקשר בין המאפה המתוק לאזנו של המן? מדוע שנאכל בחג הפורים את אזנו של הצורר? ואיך נכין אוזני המן בבית עם הילדים? על כך ועוד – במאמר שלפנינו

מנהג קהילות ישראל לאכול מאכלים ממולאים בפורים

בכמה מקהילות ישראל נהוג לאכול בחג הפורים מאכלים ממולאים. לדוגמא ה'קרעפלאך' (בצק ממולא בבשר, מבושל במרק) בקהילות אשכנז, ה'סמבוסק' (בצק עם מגוון מילויים, אפוי או מטוגן) בקהילת יהדות עיראק, הפלפל הממולא בקרב יהדות הונגריה, הכרוב הממולא בקהילות יהודיות רבות אחרות ועוד.

האם חג הפורים הוא יום קדוש? כמו שבת למשל?

בחג הפורים רואים דבר מעניין: מצד אחד מדובר על חג שיש לו מצוות מיוחדות, שעושים אותם רק בחג הפורים – לובשים בגדי חג מיוחדים ויש מצווה לשמוח ולאכול כמו בחג ושבת; ומצד שני זהו יום שבו אין איסור על עשיית מלאכה, או חיוב עשיית קידוש שיקדש את החג, לא מתפללים בו תפילה מיוחדת כמו בימי חג אחרים, ומעט תוספת קטנה, התפילה היא רגילה לגמרי, ומהלך היום כולו הוא כמו יום חול.
זהו אחד ההסברים לאכילת מאכלים בהם המילוי הוא העיקר. פורים הוא מצד אחד חג שאנחנו שמחים על נס ההצלה של עם ישראל, ומצד שני הוא מתנהל כמעט כמו יום רגיל. מסיבה זו, נוהגים ביום זה לאכול מאכלים ממולאים, שממחישים את המעמד של חג הפורים – המאכל העיקרי זהו הבשר שמסמל את חשיבות היום, אך הוא עטוף בתוך מאכל פשוט יותר.

חג הפורים במשמעותו הפנימית והקשר למאכל הממולא אוזן המן

משמעות פנימית יותר, נעוצה בסיפור חג הפורים עצמו: כאשר מתבוננים בסיפור המגילה, ניתן להבחין במשהו מעניין ביותר. שמו של ה' לא נזכר בכל מגילת אסתר! בכל עשרת פרקי המגילה, לא נמצא ולו פעם אחת את שמו של ה', ולא אף אחד מכינויו הרבים! יתירה מזו, כאשר ננתח לעומק את הסיפור, נראַה שהוא טבעי לחלוטין, ולא ניכר בו שום נס. המלך אחשורוש כעס על המלכה ושתי כי הוא היה שיכור, ולכן הרג אותה; במקרה אסתר נבחרה למלכה מכל שאר הנשים שהובאו למלך; בדרך מקרה מרדכי שמע על מזימת ההתנקשות ויידע את המלך דרך אסתר המלכה; וכאשר המן גזר השמדה על העם היהודי – המלך נזכר בטובה הגדולה שמרדכי עשה לו, והסוף ידוע: המן הרכיב את מרדכי ברחבי העיר, וסופו שנתלה על העץ.

הנס של חג הפורים מסתתר

אכן, בסיפור חג הפורים לא ניכרת בגילוי השגחתו של אלוקים על בניו – עם ישראל. בהתרחשויות של חג החנוכה, לשם השוואה, אין מקום להתבלבל. כאשר מעטים וחלשים מנצחים רבים וחזקים ופך השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד דולק במשך שמונה ימים – כולם מכירים בכך שזהו נס גלוי ומהללים את שם אלוקים. אך במאורעות של חג הפורים, התהליך נראה מאד טבעי, ולכאורה נראה שהכל פועל כמו בכל סיפור פוליטי רגיל… לא רואים כאן את יד ההשגחה של ה' בצורה ברורה. וכאן נשאלת השאלה מדוע? למה הנס נעשה בצורה הזו?
ההסבר לכך נעוץ בפסוק אחד מהתורה. חז"ל אומרים שסיפורה של אסתר מרומז בתורה בפסוק (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". הזמן של סיפור המגילה היה זמן של 'הסתר פנים' של אלוקים. אלוקים לא מראה את השגחתו בצורה גלויה, ולכן כל הנס מלובש בדרכים הטבעיות של העולם. מי שרוצה להסתכל על נס ההצלה, ולא לראות את ההשגחה האלוקית שמובילה את הסיפור צעד אחר צעד – הרשות בידו. כל מהותו של החג הוא הסתרת הפנים והעלמת הנס.
אך כל זאת רק למראית עין. לאמיתו של דבר, אם ניקח כל חלק מסיפור החג, נגלה את יד ההשגחה בכל מהלך. למה דווקא אסתר נבחרה למלכה? איך מרדכי הצליח לשמוע ולהבין את המזימה החשאית של בתגן ותרש שרצו להתנקש באחשורוש? למה המן רצה להתנקם דווקא במרדכי, וכך עורר את רוגזו של המלך? איך אסתר הצליחה להסתיר את מוצאה היהודי, כך שהמן לא דאג להיפטר ממנה בטרם הוא מנסה להשמיד את כל היהודים? מי שנכנס לעומק האירועים, ורוצה לראות קצת מעבר לראיה השטחית – מיד רואה את יד ה' המכוונת ומנווטת.
מסיבה זו, רבים ממאכלי החג הינם מאכלים ממולאים. עיקר המאכל הוא המילוי, אך הוא מכוסה עם שכבה של מאכל אחר, שמעלים ומסתיר אותו. המאכלים באים ללמד אותנו שרק מי שישקיע לגלות מה מסתתר מתחת למעטה הכיסוי, יגלה את התוכן האמיתי.

אוזן המן

כאמור, מאכלים רבים בעם ישראל הקשורים לפורים, הינם מאכלים ממולאים. בקרב יהדות גרמניה היה נהוג להכין לחג הפורים מאפה מתוק הממולא בפרג, הסיבה למנהג זה היא לפי מה שמסופר במדרש שאסתר המלכה שמרה גם בבית אחשוורוש על דיני כשרות המאכלים, ולכן לא אכלה בשר ולא שתתה יין, ומה שהיא כן אכלה שם זה מיני זירעונים. כדי להזכיר זכות זו של אסתר, נהגו בקהילות רבות לאכול מיני זירעונים, ומסיבה זו המנהג ביהדות גרמניה היה להכין מאפה בצק עם מילוי פרג.
כיס פרג – זה היה שם המאפה, ובגרמנית "מוֹן-טאשה". היות והמאכל הוכן במיוחד לחג הפורים, שמו השתנה בהדרגה ל"המן-טאש" – כיס המן, וברבים "המן-טאשן". שם זה נשאר עד היום ביידיש ובאנגלית.
ייתכן ובגלל שבמקור המאפה היה עשוי מבצק עם חמאה, ועל פי ההלכה יש לעשות צורה מיוחדת למאפים חלביים כדי שלא יתבלבלו ויאכלו אותם בארוחה בשרית, צורת המאפה הייתה משלושת.
כאשר תרגמו את השם לעברית, נתנו לו את השם 'אוזן המן', בשל צורתו המשולשת, המזכירה במעט צורת אוזן.

מתכון לאוזני המן

את אזני המן ניתן להכין בקלות בבית, עם הילדים. כל שנצטרך הם מצרכים שיש בכל בית, לבחור מילוי מתוק (מלית פרג, שוקולד, ריבות למיניהם, ממרח חלבה וכו'), להתאזר במעט סבלנות והרבה שירי פורים ברקע – ולצאת לדרך! וגם סדנת לאפיית אוזני המן.

המצרכים להכנת אוזני המן

אופן ההכנה

לנפות את הקמח בנפת משי.
ללוש היטב את כל החומרים עד לקבלת עיסה חלקה.
לרדד את הבצק עד לעובי של כחצי אצבע.
לקרוץ עיגולים בעזרת כוס.
למלא במילית תמרים או שוקולד,
לקפל למשולש
להכניס לתנור. (לאפות בחום של 180 מעלות ללא טורבו, עד להשחמה קלה מלמעלה ומלמטה)

ומה בסוף?

את אזני המן שהכנו נוכל לצרף למשלוח מנות מקורי שניתן ביום הפורים (כמובן שנציין בפתק האם המאפה חלבי או פרווה), להגיש אותם לחברים או סתם לנשנש אותם בימי ההכנה לחג ובפורים עצמו, והעיקר שיהיה לנו חג פורים שמח, מתוק ומלא במצוות.

חג פורים שמח!!
סדנאות להכרת חגי ישראל

הורדת קטלוג הסדנאות

בקטלוג זה ניתן לך מידע אודות הסדנאות הרלוונטיות לחודשים הקרובים.

לחצו על כפתור ההורדה להורדת הקטלוג

בקשת הצעה לפעילות

למה אוכלים אוזני המן

ניצור קשר להתאמת הפעילות הטובה ביותר

סדנאות יצירה פעילות לילדים בקיץ חגי ישראל

אכפת לנו מאוד

להעניק שרות מקצועי, מהיר ומסביר פנים, מהרגע הראשון של הקשר ועד לסיום הפעילות

בקשת הצעה לפעילות

למה אוכלים אוזני המן

פניה למה אוכלים אוזני המן

ניצור קשר להתאמת הפעילות הטובה ביותר

למידה משמעותית + חוויה יצירתית

למה אוכלים אוזני המן

נקודות על הסדנא

פתיחת WhatsApp
צריכים עזרה?
שלום
איך אנחנו יכולים לעזור לך?
Call Now Button