למה אוכלים אוזני המן בפורים? מי רואה היום אוזני המן ולא נזכר מיד בפורים? בקושי סיימנו את חנוכה ובמאפיות מיד נראים כבר אוזני המן חמים מונחים להם על המדף. מי רואה אוזני המן וזה לא מתחבר לו בראש למסכות, רעשנים תחפושות ועוד כל מיני דברים שמחים?! פורים בכלל זה הרי יום של שמחה, חג משפחתי עם חוויות טובות, זוכרים את הנס וחוגגים אותו בכל שנה מחדש.
אבל, כמו שבטח שאלנו את עצמנו לא פעם ולא פעמיים: ראש של דג בראש השנה – אפשר להבין – שנהיה לראש ולא לזנב, מצות בפסח אנחנו אוכלים לזכר הפת שאכלו אבותינו כי הבצק לא הספיק לתפוח כשמיהרו לצאת ממצרים, בט"ו בשבט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, גם קשור איך שהוא. אבל מי באמת יודע איך בצק עם מילוי מתוק קשור לפורים ומה בכלל הקשר בין המאכל הזה להמן?
מישהו פעם ראה תמונה של המן?
רגע לפני שנצלול עמוק ונענה על השאלה איך אוזני המן קשורים לפורים, הרי כולנו נסכים עם כך שהיה להמן לא רק אוזניים, וכנראה שהיו לו עוד כמה איברים בגוף. ואכן, מעניין לדעת למשל שיהודי חברון הספרדיים נהגו לאכול מאכלים שהם קראו לו "שיני המן", יהודי יוון אכלו מאכל הנקרא "שערות המן", יהודי מרוקו אכלו את "עיני המן" היו כאלו שאכלו את "לב המן", מצאנו אפילו כאלו שאכלו מאכל שקראו לו "רגלי המן" ועוד הרבה רעיונות יצירתיים שהומצאו במהלך הדורות בכל מיני עדות.
מאיפה בכלל מגיע השם אוזני המן?
רק על המקור של השם למאכל בשם אוזני המן, ישנם הטוענים לכאן ולכאן. יש המצדדים ואומרים שמאכל זה הוא עתיק יומין ואינו חדש כלל, וכבר בסוף ימי הביניים ישנם עדויות למאכל בשם זה ועוד קודם לכן. יש הטוענים ואומרים שהשם העברי "אוזני המן" הוא שיבוש הסטורי מהשם ביידיש למאכל הזה "המן טאש" ("כיס המן"). שמסתבר שמקורו בכלל הוא מגרמנית שנקרא: מוֹן-טאשֶה (Mohntasche). המשמעות של המאכל הזה בגרמנית הוא "כיס פרג", ומכאן לדבריהם הדרך לשיבוש סלולה שהרי בגרמנית זה נקרא כיסי פרג, המילה פרג בגרמנית (מון) מזכירה את המילה המן ומשם ביידיש זה עבר לכיסי המן ומשם איכשהו זה הגיע לשם אוזני המן.
היו כאלו שהרחיקו והסבירו שהמקור לכך שבעברית מאכל זה נקרא דווקא אוזני המן בכלל לקוח ממנהג נוצרי שיש להם מנהג לאכול מאכל בשם אוזני יהודה.
כמה אוזני המן צריך לאכול בפורים?
האמת שלא קיים מקור הלכתי לכך שצריך לאכול אוזני המן, אבל אם נחפש למה בכל זאת כן לאכול את אוזני ההמן, הרי שיש לכך הרבה סיבות טובות, ואולי נצליח לגעת על קצה המזלג עד שאוזני ההמן יצאו מהתנור…
נכון שכיום אפשר למצוא בחנויות אוזני המן בכל הטעמים ובעיקר טעם שוקולד, אבל אוזני המן המקוריים היו בצק ממולא פרג.
לפי המסופר שבגלל בעיות כשרות, אסתר אכלה בבית המלך רק זרעונין ובכך חסכה מעצמה את בעיית הכשרות, וכזכר למאכלה של אסתר יש הנוהגים בפורים לאכול זרעונים ומנהג זה אפילו מובא בספרי הלכה, ומכאן הגיעו לאכילת פרג שדומה לזרעונים.
בשונה מהמנהג הקודם יש שנהגו להכניס כמילוי בתוך אוזני המן שומשום בגלל שבלשון אשכנז לשומשום קוראים "מהן" שזה אותיות של השם המן.
בנוסף לכך היו שקישרו בין אוזני המן למנהג אחר קדום והוא לאכול כיסני בשר. המנהג לאכול כיסני בשר נועד לרמז שכמו שהבשר מתחבא בתוך הבצק כך גם נס פורים היה נס שהתחבא בשרשרת אירועים הגיוניים וטבעיים ולא מדובר על נס שובר שגרה כמו קריעת ים סוף.
מה שכן, כך או כך, אם נתבסס על מקור כזה או אחר, או אולי בכלל נתבסס על המנהג המעשי לאכול את האוזני המן של סבתא… תמיד אפשר לאכול אוזן המן ולכוון לצאת ידי חובת כל הדעות…
למה אוזן המן הוא משולש ולא מרובע?
אמנם, מצאנו כבר כמה סיבות לאכילת אוזני המן בפורים ואפילו מצאנו הסבר לשם של המאכל הזה, כעת בואו ננסה להבין את צורתו הייחודית – משולשים.
לצורתו של אוזן המן ישנם גם כמה מקורות יצירתיים והפעם נבחר אחד מהם. יש שהסבירו בהתאם למדרש שכאשר ראה המן הרשע בעיני רוחו את שלושת האבות של עם ישראל תש כחו והבין שלא יוכל לנצחם ולזכר כך אנחנו אוכלים המן-תש (אוזני המן באידיש) עם שלוש פינות המרמזות על שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב) שהתישו את כוחו של המן.
אז מה תכלס?
איך שלא נסביר, ואיך שלא נרצה, כמה שלא נעמיק, המנהג לאכול אוזני המן תפס תאוצה רבה בעם ישראל.
אפילו שכמו שהבנו שאין הלכה לאכול אוזני המן, ראינו צדיקים גדולים (וביניהם הרבי מליובאוויטש) שמקפידים לאכול בסעודת פורים אוזני המן, ואפילו לתת אוזני המן ממולאים בפרג כחלק ממשלוחי מנות.
אז אם עדיין לא קניתם אוזני המן, עוד לא מאוחר, רוצו לפני שיגמר במאפיות…