אכן, בסיפור חג הפורים לא ניכרת בגילוי השגחתו של אלוקים על בניו – עם ישראל. בהתרחשויות של חג החנוכה, לשם השוואה, אין מקום להתבלבל. כאשר מעטים וחלשים מנצחים רבים וחזקים ופך השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד דולק במשך שמונה ימים – כולם מכירים בכך שזהו נס גלוי ומהללים את שם אלוקים. אך במאורעות של חג הפורים, התהליך נראה מאד טבעי, ולכאורה נראה שהכל פועל כמו בכל סיפור פוליטי רגיל… לא רואים כאן את יד ההשגחה של ה' בצורה ברורה. וכאן נשאלת השאלה מדוע? למה הנס נעשה בצורה הזו?
ההסבר לכך נעוץ בפסוק אחד מהתורה. חז"ל אומרים שסיפורה של אסתר מרומז בתורה בפסוק (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". הזמן של סיפור המגילה היה זמן של 'הסתר פנים' של אלוקים. אלוקים לא מראה את השגחתו בצורה גלויה, ולכן כל הנס מלובש בדרכים הטבעיות של העולם. מי שרוצה להסתכל על נס ההצלה, ולא לראות את ההשגחה האלוקית שמובילה את הסיפור צעד אחר צעד – הרשות בידו. כל מהותו של החג הוא הסתרת הפנים והעלמת הנס.
אך כל זאת רק למראית עין. לאמיתו של דבר, אם ניקח כל חלק מסיפור החג, נגלה את יד ההשגחה בכל מהלך. למה דווקא אסתר נבחרה למלכה? איך מרדכי הצליח לשמוע ולהבין את המזימה החשאית של בתגן ותרש שרצו להתנקש באחשורוש? למה המן רצה להתנקם דווקא במרדכי, וכך עורר את רוגזו של המלך? איך אסתר הצליחה להסתיר את מוצאה היהודי, כך שהמן לא דאג להיפטר ממנה בטרם הוא מנסה להשמיד את כל היהודים? מי שנכנס לעומק האירועים, ורוצה לראות קצת מעבר לראיה השטחית – מיד רואה את יד ה' המכוונת ומנווטת.
מסיבה זו, רבים ממאכלי החג הינם מאכלים ממולאים. עיקר המאכל הוא המילוי, אך הוא מכוסה עם שכבה של מאכל אחר, שמעלים ומסתיר אותו. המאכלים באים ללמד אותנו שרק מי שישקיע לגלות מה מסתתר מתחת למעטה הכיסוי, יגלה את התוכן האמיתי.