המשמעות ההלכתית של ראש השנה לאילנות היא ראשית כל בנוגע לחישוב שנים הקשורים לדיני פירות. , למשל פירות שחנטו (חנטה היא אחד השלבים בגידול הפירות), לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה הקודמת ביחס לשנת מעשרות. כלומר, כל שש שנים שבין שנת שמיטה לשנת שמיטה הבאה מתחלקות לשני חלקים באופן הבא. השנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית נקראות "שנות מעשר שני" ומהיבול שלהן יש להפריש מעשר שני. השנה השלישית והשישית לעומת זאת נקראות מעשר עני ומהיבול הגדל בהן יש להפריש מעשר עני. התאריך ט"ו בשבט מציין את נקודת ההתחלה של ספירת השנה לעניין זה כך שפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט שייכים לשנה החדשה. כמו כן, ביחס לגיל העץ כאשר מחשבים את שלושת שנות ערלה שבהם אסור לאכול מפירות העץ וכן הלאה עוד מגוון חישובי שנים הנוגעים להלכות.

המשמעות של ראש השנה לאילן

בנוסף, למשמעות ההלכתית, גם מי שגר בחוץ לארץ או אפילו בארץ ישראל, אך אין לו חצר עם פירות, הלכות הארץ פחות נוגעים אליו באופן אישי, אך המשמעות הרוחנית שעומדת סביב חג זה שייכת לכל אחד ואחת מאיתנו, עם ישראל.

חכמינו זכרונם לברכה אמרו שהאדם דומה לשדה, זאת אומרת שיש שייכות עמוקה בין האדם לעץ. ישנם כמה הסברים לקשר זה שבין האדם לעץ, אבל אנחנו נתחיל מכמה.

דבר ראשון, האילן נותן פירות, כך גם על האדם תמיד לזכור שעליו לתת פירות. על האדם לזכור תמיד שהוא צריך להשפיע על הסביבה, להביא תוצאות, שהם הפירות ולעזור למישהו נוסף.

בנוסף, ישנו עוד פרט מעניין שאפשר ללמוד מט"ו בשבט, והוא בנוגע לצורת עבודת השם שלנו.

פירות האילן, לרוב באים כמנה אחרונה וכקינוח לארוחה, בשונה מלחם או דגים ובשר שהם חלק מהמנה העיקרית. יחד עם זאת דווקא הקינוח הוא מה שמשמח את האנשים ומוסיף להם טעם לחיים. כך גם בעבודת השם, הצורה שאנחנו צריכים להתנהג ולעבוד את ה' היא מתוך שמחה ותענוג, ממש כמו הפירות שהם מתוקים ומביאים שמחה ותענוג לאדם.

ביום זה, ט"ו בשבט יש את הכח לבקש ולהתפלל לאלוקים שאכן נזכה ויהיה לנו תענוג בלימוד תורה ובקיום מצוות.