עם ישראל, זכה למתנה נפלאה. מתנה זו היא התורה שקיבלנו מבורא העולם.
כאשר אנחנו מחפשים לדעת איך נכון לנהוג בהזדמנות כזו או אחרת, נפנה ישירות לתורה ונחפש מה ההלכה אומרת על אירוע זה.
אם כך הם הדברים על כל מקרה או מאורע בחיים, בטח כשמדברים על חג יהודי, נפנה לספרי ההלכה לראות איך מציינים וחוגגים חג זה.
למרות שט"ו בשבט הוא חג שלא ברור מתי התחילו לציין אותו, אך ברור שיום זה כמו שמופיע במשנה הוא "ראש השנה לאילנות".
ט"ו בשבט נחשב כיום חג, ולכן לא אומרים ביום זה תחנון. (תחנון היא תפילת תחינה ובקשת סליחה על ההתנהגות הלא נכונה שעשינו, כאשר תפילה זו לא נאמרת בימי שמחה כדי שלא להזכיר דברים שאינם משמחים ביום שמחה).
בנוסף ליום עצמו שלא נאמר בו תפילת תחנון, כבר בתפילת מנחה בערב לפני ט"ו בשבט לא נאמרת תפילה זו.
למרות שבסדר התפילה הרגיל אין שינויים מיוחדים, כמו למשל אמירת הלל או יעלה ויבוא שנאמר בחגים אחרים, אך ישנם תפילת שנכתבו על ידי גדולי ישראל בקשר עם ראש השנה לאילנות, כאשר בין התפילות המפורסמות היא תפילת הבן איש חי לט"ו בשבט או סדר ט"ו בשבט המפורסם שנדפס בספר "חמדת ימים".
בנוסף לכך, ט"ו בשבט הוא יום מסוגל לבקש את הבקשות שלנו ובמיוחד לתפילות מיוחדות, כמו למשל: "זרע של קיימא" – ילדים בריאים ההולכים בדרך הישר, רפואה שלימה, זיווג הגון ושלום בית ועוד.
בט"ו בשבט נהוג גם להרבות בצדקה מכיון שהוא יום סגולה ועת רצון מיוחדת. יש הנותנים צדקה ביום זה בסכום 91 כסכום המילה "אילן", בקשר עם ראש השנה לאילנות.
בנוסף, לשינוי בתפילה והוספה בצדקה, בט"ו בשבט נהוג לאכול פירות האילן בכלל, ובפרט פירות שגדלו בארץ ישראל, בנוסף לשבעת המינים (חיטה, שעורה, ענבים, תאנה, רימון, זית, ותמר) שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
פירות אלו לרוב נאכלים מתוך סעודה מיוחדות ויש הנוהגים אף להוסיף קטעי תפילה מיוחדים.
בנוסף לאכילת פירות ובעיקר אכילת שבעת המינים יש המקפידים לאכול חרובים ועוד כל מיני פירות כמו למשל אתרוג שברכו עליו בסוכות, תפוחים אגוזים.
בין העדות בעם היהודי ישנם מנהגים שונים ומאכלים מיוחדים לכבוד ט"ו בשבט.
המשמעות ההלכתית בקשר לט"ו בשבט היא ראשית כל שיום זה נחשב כהתחלה חדשה לספירת השנים בקשר עם כל מה ששייך הלכתית לגיל הפירות כמו דיני ערלה, נטע רבעי ועוד. כמו כן, גם ביחס לדיני שמיטה יש שייכות לט"ו בשבט ועוד.
במאמר זה לא נרחיב את דינים אלו ונסתפק באזכור של השייכות הבסיסית של יום זה לדינים אלו.
פירות הם תוצר טבע. חשוב לזכור שבטבע ישנם לא רק פירות, אלא גם חרקים ותולעים. לכן, כאשר אנחנו מכינים פירות לאכילה צריך לוודא שאין בפרי תולעים או חרקים כלשהם.
בט"ו בשבט יוצא לנו לפעמים לאכול פירות שלא הזדמן לנו עדיין לאכול אותם בעונה החדשה ולכן חשוב לברך עליהם:
"בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
יש גם ברכה אחרונה מיוחדת לאכילת פירות משבעת המינים, בה מזכירים את הפירות: "עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ . . וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת".
אם הפירות שאוכלנו הם מגידול של ארץ ישראל, אזי סיום הברכה קצת משתנה ואומרים: עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ.
אולי ט"ו בשבט יכול לזכות במקום ראשון בתחרות השירים. במאמר זה הבאנו כמה שירים שמבוססים על מקורות יהודיים תורניים.
פיוט: ״אעורר שיר רצני״ של ר׳ יעקב בירדוגו המכונה ״אל־חכם״
אעורר שיר רנני, למנצח בנגינות,
היום עשה ה׳, ראש השנה לאילנות.
פעילות הסדנאות להכרת חגי ישראל הקיפה והגיעה ללמעלה מ-3537 נקודות בארץ ובעולם ומתרחבת בהתאם לחזון שהסברת הפנים והקניית הערכים בדרך נעימה ושמחה צריכה ויכולה להגיע לכל אחד ואחת. הסדנאות מופעלות במקצועיות ובהתאמה אצל כל המעוניינים בכך לרבות גנים, בתי ספר, מתנ"סים, קיבוצים, מושבים, רשויות, קהילות, חברות, ארגונים, עמותות, ירידים ופסטיבלים, אירועים ופעולות משפחתיות ועד לפעולות ממשלתיות וכלל ארציות.
גביע לקידוש והבדלה בצריבת חול סדנת יצירת גביע לקידוש, זוהי פעילות בלתי נשכחת של יצירת גביע מפואר ויוקרתי בצריבת חול
מפגש עם סופר הסת"ם והתנסות בכתיבה סדנת הקלף וכתב הסת"ם מתאימה להפעלה לילדים, לבני נוער ולמבוגרים כאשר התוכן וההדרכה מותאמים
בניית דגם ענק של בית המקדש סדנת בניית דגם בית המקדש וכליו זוהי פעילות חווייתית ומרגשת במיוחד וניתן להפעילה בשתי
בקטלוג זה ניתן לך מידע אודות הסדנאות הרלוונטיות לחודשים הקרובים.
לחצו על כפתור ההורדה להורדת הקטלוג
להעניק שרות מקצועי, מהיר ומסביר פנים, מהרגע הראשון של הקשר ועד לסיום הפעילות
