במצווה זו ישנה חשיבות רבה לפרסום הנס ולכן זמן ומקום ההדלקה הם בעלי חשיבות מיוחדת ויש לבצעם באופן שהעוברים ושבים יוכלו לראות את אור החנוכייה, לכן, זמן ההדלקה נקבע לזמן בו מצד אחד עדיין יש עוברים ושבים ברחוב, אך מצד שני מתחיל להחשיך, על מנת שהאור יבלוט בחשיכה.

וכך נאמר בגמרא לגבי זמן ההדלקה: "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". כלומר, זמן ההדלקה הוא משקיעת החמה ועד שעוברים ושבים מפסיקים להלך ברחובות.

כיום קיימים שני מנהגים עיקריים לגבי זמן ההדלקה המדוייק, הנובעים מפרשנות שונה למונח שתשקע החמה. למנהג האשכנזים בשקיעה החמה ולמנהג הספרדים מצאת הכוכבים.

אם לא מספיקים להדליק בזמן, אפשר להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. בימינו הרחובות פעילים עד שעות מאוחרות, כך שיש פוסקים המקלים להדליק מאוחר יותר, אך לכתחילה זמן ההדלקה הוא בתחילת הלילה. אם לא הדליקו נרות חנוכה עד שעת לילה מאוחרת, בה הרחובות שוממים כבר, יש לבדוק עם רב אם ניתן להדליק ולברך, או להדליק ללא הברכה.
ביום שישי, חשוב לשים לב שיש להדליק את נרות החנוכה לפני כניסת השבת. לכן, מדליקים לפני השקיעה ויש לשים לב שהנרות יהיו מספיק גדולים כך שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לאחר הדלקת נרות החנוכה תדליק האישה את נרות השבת.

במוצאי שבת, יש להדליק את נרות החנוכה לאחר צאת השבת ולפי רוב הפוסקים לאחר ההבדלה.